"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

הפסקת המלחמה טובה גם לצה"ל

המרדף אחר המחבל האחרון, הרקטה האחרונה, או המנהרה האחרונה יוביל למלחמה נצחית • והמחיר שאנו משלמים הופך לבלתי נסבל

,עודכן
0השמעה
חיילים בעזה. צילום: דובר צה"ל

המלחמה בעזה בחודשים האחרונים, וביתר שאת בצפון רצועת עזה בשלושת החודשים האחרונים, נמשכת רק כדי "להצדיק" את קיומה. המרדף אחר המחבל האחרון, הרקטה האחרונה, או המנהרה האחרונה יוביל למלחמה נצחית והמחיר שאנו כחברה וכצבא משלמים הופך לבלתי נסבל.

המשימה בעזה, שהיתה במהותה פגיעה משמעותית ביכולת הצבאית של חמאס, הושגה. הגם שמטרת המלחמה, מיטוטו של חמאס מבחינה צבאית ושלטונית, רחוקה מהשגה (כמו גם מטרת השבת החטופים). ללא הגדרת "הרגל המסיימת" שתעסוק ביום שאחרי חמאס ברצועת עזה, לתכלית הצבאית אין אפקטיביות משמעותית.

כוחות יחידת יהל״ם ואוגדה 99 השמידו אתר תת-קרקעי לייצור אמצעי לחימה במרכז רצועת עזה // דובר צה"ל

כפועל יוצא מזה, אנו שומעים שימוש חוזר במושגים שהיו נכונים לפני 15 חודשים, כמו: "רק לחץ צבאי ישפיע על חמאס", או "חמאס משקם את עצמו". אלה מושגים שחוקים שאינם מתכתבים עם המציאות ומעוררים שאלות: האם יש לחץ נוסף או אחר שלא השתמשנו בו עד היום? איך משקם החמאס את עצמו, כאשר צה"ל מבתר את הרצועה, שולט בציר נצרים, מונע מעבר מדרום לצפון, שולט בציר פילדלפי ומונע הברחת אמצעי לחימה מסיני לרצועת עזה?

סימני שחיקה מסוכנים

הבעיה היא שלא רק המושגים שחוקים. לאחר 15 חודשי לחימה, גם הצבא מראה סימני שחיקה מסוכנים כשאזור המלחמה הופך לאזור בט"ש (ביטחון שוטף). הנסיעה בשטח המלחמה הופכת בחלקה להיות נסיעה מנהלתית עם רכבים לא קרביים, עובדה שהביאה להרוגים רבים באירועים האחרונים.

צה"ל נדרש לרענן את הכוחות ולשמר את הדריכות. אם לא ה"לבנוניזציה" תשתלט על רצועת עזה וניתקל יותר ויותר בתופעות שהיו זכורות ברצועת הביטחון בלבנון לפני שנת 2000. האופן שבו פועל צה"ל ברצועת עזה עלול להביא לשחיקת ההישגים הצבאיים והמשמעותיים שהושגו בשנת המלחמה הראשונה. על מפקדי צה"ל להיות נחרצים יותר מול הדרג המדיני באשר לתכלית המשך המערכה בעזה. יש עליהם חובה מקצועית ומוסרית בתביעתם זו מול הדרג המדיני.

דרושה: ראייה רחבה יותר

שחיקת הצבא בימים שבהם צה"ל נמצא בשלוש זירות לחימה מעבר לקווי הגבול (עזה, לבנון וסוריה) מחייבת את הצבא להסתכל ולבחון את הלחימה בראייה הרבה יותר רחבה ורב־זירתית. כוחות הצבא מוגבלים, קטנים ושחוקים בצבא הסדיר ושחוקים ומתוחים בצבא המילואים. ברקע השיח על "חוק ההשתמטות" שלא מביא בשורה בעתיד הנראה לעין, בהגדלת מעגל המתגייסים והנושאים בנטל. אלה מחייבים את צה"ל והמדינה, בכניסה לשנה הקלנדרית השלישית של המלחמה, להתחשב בשחיקת הכוחות ולהתאים את שיטות הפעולה למציאות הנוכחית.

תקיפות סיוע לכוחות חטיבה 10 ברצועת עזה // דובר צה"ל

ייתכן שהמשא ומתן לשחרור החטופים יביא להפסקת הלחימה בעזה, הלוואי. אך גם זה לא מייתר את הצורך של צה"ל לחשב, לתכנן ולהיערך אחרת גם בזירות האחרות.

הכותב, תא"ל (מיל׳) צביקה חיימוביץ', הוא לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית וכיום יועץ אסטרטגי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר