"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
עשרות סיכולים ביום: זהו מספר הישראלים שדיווחו על פניות מגורמים עוינים - כך תדעו מתי להיזהר
במערכת הביטחון התקבלו דיווחים על חשד לגיוס אזרחים למשימות עבור האיראנים • השיטה: "ריסוס" הודעות ברשתות חברתיות ובאתרי דרושים - ויצירת קשר עם מי שמגיב להן • בעקבות הדיווחים מסוכלים מדי יום עשרות ניסיונות ריגול והפעלה בישראל
(אילוסטרציה). צילום: אורן בן חקון, GettyImages
פרסום ראשון

עשרות סיכולים ביום: זהו מספר הישראלים שדיווחו על פניות מגורמים עוינים - כך תדעו מתי להיזהר

במערכת הביטחון התקבלו דיווחים על חשד לגיוס אזרחים למשימות עבור האיראנים • השיטה: "ריסוס" הודעות ברשתות חברתיות ובאתרי דרושים - ויצירת קשר עם מי שמגיב להן • בעקבות הדיווחים מסוכלים מדי יום עשרות ניסיונות ריגול והפעלה בישראל

,עודכן
0השמעה
[object Object]

החשיפות האחרונות של שב"כ והמשטרה בנוגע לחקירותשהסתיימו בכתבי אישום נגד ישראלים שביצעו משימות עבור האיראנים, הביאו לכך שבמערכת הביטחון התקבלו יותר מ-100 דיווחים מאזרחים ישראלים החושדים כי קיבלו פניות מגורמים איראניים במטרה לגייס אותם למשימות - כך נודע ל"ישראל היום".

לפי גורמי ביטחון, בעקבות הדיווחים מסוכלים מדי יום עשרות ניסיונות ריגול והפעלה בתוך ישראל. מרבית הדיווחים הם על פרופילים שמוכרים לגורמי הביטחון הישראליים, וכן כאלה שנחשפו כבר בעבר על ידי השב"כ כפרופילים פיקטיביים שבהם משתמשים גורמי המודיעין האיראניים לטובתניסיונות גיוס של אזרחים ישראלים.

ישראלים הנאשמים בריגול עבור איראן. פונים לציבור הרחב ברשת,צילום: הרצי שפירא

גורמי ביטחון מסבירים כי האיראנים פועלים בשיטת "ריסוס" – פנייה לציבור הרחב ופניות רבות ברשת, והמשך קשר עם מי שמגיב לניסיונות אלו - ולכן המודעות הציבורית חשובה. ערנות האזרחים היא אחת מן הדרכים להתמודדות מול האיום, וכאמור גם מביאה להמשך סיכול כוונותיהם של האיראנים לרגל בתוך ישראל.

יש חשיבות רבה להמשך דיווחים של אזרחים על פניות חשודות, עם הקפדה על הרחבת מידע ופרטים ככל שניתן לגבי הגורם הפונה, מועד הפנייה, הפלטפורמה, צילומי ההתכתבויות וכדומה. כל פנייה שמתקבלת במערכת הביטחון נבדקת, וככל שהיא רלוונטית מתבצעים בדיקות ומהלכים נוספים למולה, מלבד המלצה לחסום את הפרופיל החשוד.

כיצד מתבצעת הפנייה מצד הגורמים האיראניים?

לפי מידע שעלה בחקירות שב"כ והתחזק מדיווחי האזרחים, הפנייה של הגורמים האיראניים נעשית באמצעות פלטפורמות חברתיות (כמו: ווטסאפ, פייסבוק, אינסטגרם, טלגרם, טוויטר) ואתרים שמציעים עבודות מזדמנות בתשלום, ובשפות שונות (עברית, ערבית, אנגלית).

כדי לבסס את הקשר הראשוני עם הנמענים הישראלים, מתחזים תחילה אותם גורמים איראניים בפרופילים שונים - כמתווכי דירות, כמי שמתעניינים בשיווק ובמכירת רחפנים, כשירותי שליחויות, בקשות לביצוע צילומים, היכרויות ברשת, פנייה לחוקרים פרטיים ועוד.

פרופיל פיקטיבי. מומלץ לחפש את האדם בפלטפורמות אחרות,צילום: דובר צה"ל

מה צריך לעשות אם מתקבלת בקשה מפרופיל חשוד לביצוע משימות בתשלום?

1. מומלץ לחפש את הפרופיל באפליקציות אחרות ולראות אם הוא נראה אותנטי גם בהן.

2. אם יש חשד - לחסום את הפרופיל ולדווח עליו באפליקציה.

3. ככל שמדובר בקשר חשוד שבו התבקשתם לבצע משימות שדומות במאפייניהן לפניות של הגורמים האיראניים, יש לדווח על כך לגורמי הביטחון ולהעביר את מרב הפרטים שעשויים לסייע בבדיקה - פרטי הפרופיל, מועד הפנייה, הפלטפורמה, צילומי מסך של ההתכתבות וכדומה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו