"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ממחדל יום כיפור למחדל שמחת תורה: 50 שנה חלפו ולא למדנו דבר
מצאנו עצמנו במלחמה ששינתה את המציאות הביטחונית, שתלווה אותנו דורות קדימה • ב־50 השנים הבאות מחדל "שמחת תורה" יהיה המצפן לכל מנהיג ומפקד • יהיה תמרור אזהרה שיחייב לשאול, לערער ולבחון תפיסות וקונספציות
הפקודה הגיעה רק בארבע לפנות בוקר. מחבלי נוח'בה בכניסה לבארי. צילום: רויטרס
פרשנות

ממחדל יום כיפור למחדל שמחת תורה: 50 שנה חלפו ולא למדנו דבר

מצאנו עצמנו במלחמה ששינתה את המציאות הביטחונית, שתלווה אותנו דורות קדימה • ב־50 השנים הבאות מחדל "שמחת תורה" יהיה המצפן לכל מנהיג ומפקד • יהיה תמרור אזהרה שיחייב לשאול, לערער ולבחון תפיסות וקונספציות

תא"ל (מיל') צביקה חיימוביץ'
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

עוד רבות ייכתב וייאמר על מחדלי 7 באוקטובר 2023, על הכישלון המדיני שאפשר את התעצמות החמאס ועל המחדל הצבאי שהוביל לעיוורון והסתיים בקיפאון מערכתי, למרות שכל פעמוני האזהרה צלצלו והתריעו.

רשתות ערביות

מצאנו עצמנו במלחמה ששינתה את המציאות הביטחונית, שתלווה אותנו דורות קדימה. כמה אירועים מכוננים שפגשנו בשנת המלחמה ישפיעו על תפיסת הביטחון ויהיו המצפן להתארגנות הצבאית והביטחונית ביום שאחרי המלחמה. אלה יחייבו את ישראל להתארגן ולהיערך באופן שונה מזה שהיינו בו רק לפני שנה:

1 העימות מול איראן הפך ממלחמת צללים למלחמת טילים. כאשר נחצה מחסום הפעם הראשונה (מתקפת ליל 14 באפריל) ואחרי הפעם השנייה בשבוע שעבר (1 באוקטובר עם שיגור יותר מ־180 טילים) נכנסנו לעידן שבו כל צד יעבור מהר יותר מאיום למעשה, וזה יחייב את ישראל לשנות את תפיסת הביטחון שבשגרה ביום שאחרי המלחמה.

המתקפה האיראנית, צילום: רויטרס

2 החות'ים מתימן שיגרו לעבר מדינת ישראל מטווח של 2,000 ק"מ והכניסו אותנו לממד חדש של איומים ממרחקים ומזירות חדשות. המלחמה בחלל קיבלה משמעות הלכה למעשה.

3 "מלחמת הכטב"מים הראשונה", שבה חיזבאללה זיהה את התורפה והחולשה הישראלית ופעם אחר פעם הביך ומצא את צה"ל לא מוכן מול איום שהוא בנה והכין עצמו לאורך שנים.

חיזבאללה שיגר שלושה כטב"מים לעבר כריש, צילום: דובר צה"ל

4 לראשונה שיגור טיל בליסטי מלבנון לעבר תל אביב (שיורט על ידי מערכת קלע דוד), ובכך הפך האיום לממשי.

5 ההתבססות הטכנולוגית שעליו נבנתה תפיסת ההגנה מול עזה קרסה באחת – נטרול סימולטני של עמדות ומערכות התצפית על ידי רחפני חמאס, ירי צלפים ופריצת הגדר "הבלתי עבירה" העמידו במבחן (שבו כשלנו) את העיקרון מספר אחת בקרב ההגנה, "קו המגע לעולם ייפרץ". אם זה היה המצב בגבול הכי מוגן, הכי מתקדם, הכי חזק שלנו - מה יהיה בשאר הגבולות?

6 החוזה בין המדינה לאזרחיה הופר כאשר 240 אזרחים וחיילים, חיים ומתים, נחטפו לעזה, וכיום, שנה אחרי, 101 מהם עדיין מוחזקים בשבי חמאס – והמדינה עומדת מנגד כמעט חסרת אונים מול מנהיג ארגון טרור שלא בטוח שהוא בין החיים.

החטופים שנרצחו בשבי חמאס, צילום: ללא

ככל שעבר זמן והזירות האחרות הצטרפו למערכה פגשנו צה"ל יוזם והתקפי ביהודה ושומרון, תוקף בתימן במרחקי התקיפה הארוכים ביותר (1,800 ק"מ) שביצע חיל האוויר בכל שנות קיומו, מוציא מאיזון את חיזבאללה עם חיסול נסראללה ומתמרן קרקעית בדרום לבנון – צבא שמצליח להתאושש בפרק זמן כה קצר ומצליח להתמודד במלחמה עצימה הוא צבא שאפשר וצריך לסמוך עליו.

מלחמת יום כיפור בגזרת סיני, צילום: GettyImages

מ־6 באוקטובר 1973, מחדל יום הכיפורים, ועד 7 באוקטובר 2023, מחדל שמחת תורה, מפרידים יובל שנים, אך נראה כאילו לא למדנו דבר. ב־50 השנים הבאות מחדל "שמחת תורה" יהיה המצפן לכל מנהיג ומפקד, יהיה תמרור אזהרה שיחייב לשאול, לערער ולבחון תפיסות וקונספציות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...