המלחמה הסמויה בצפון: ארה"ב צריכה להתייצב באיום התקפי כלפי איראן

את השלב הנוכחי במלחמה בצפון מלוות קלישאות מלל שגורות. "נגמרה ההתשה", ישראל "מסירה את הכפפות", "חיזבאללה מעורער". אבל לפי נשיא צרפת מקרון, ישראל בינתיים רק "דוחפת" למלחמה בלבנון; על איזו מלחמה בדיוק הוא מדבר לא ברור, אבל מבחינתו ההסלמה של השבוע האחרון זאת עדיין לא מלחמה, יש דרכים דיפלומטיות לפתרון.

המוטיב של האמריקנים הוא של "שוויון לא־מוסרי", ראה בלינקן בקהיר. "כל הצדדים", עוד קלישאה מפס הייצור של התזזית הדיפלומטית, ו"דרוש רצון פוליטי" כדי לקדם את "העסקה" - הוא רומז לממשלת ישראל.

למעשה ההתבטאות של מקרון בשיחה עם ראש הממשלה מבטאת את המדיניות האמריקנית של לחץ כבד נגד ישראל שלא תרחיב את המלחמה. דומה שאפשר לאתר שינוי מסוים אצל האמריקנים בכך שהם חדלו מהשימוש במילת הקוד "דה-אסקלציה".

השינוי שישראל עשתה בשבוע האחרון ועוד לפניו הוא של הסלמה כששלב קרקעי הוא עדיין בגדר איום. עדיין אנחנו במסגרת של מבצע מדורג או "מלחמה מתגלגלת" ולא פעולה צבאית כוללת שתביא שלום לגליל.

כיבוי אש

ישראל נמצאת אפוא במין מלחמה שבה צה"ל בתפקיד מכבי אש שמנסה להשתלט על גובה הלהבות. מקור האש ברור וידוע והשאלה היא מי הגורם שיכול לסגור את צינור הדלק לתבערה. ישראל אולי יכולה לעשות זאת במחיר גבוה של תקיפת איראן, אבל מי שללא ספק יכולה לעשות זאת זו ארה"ב.

ישראל תגיע בסופו של דבר בהתמדה וברצף של פעילות צבאית לנטרול יכולות חיזבאללה כך שלא יוכל עוד לאיים על יישובי הגבול. אבל כדי להשיג את הפסקת האש במלחמה, ארה"ב צריכה להפוך את מדיניותה כך שתתייצב באיום התקפי כלפי איראן.

האבסורד הוא שהעולם מתחלק היום בין תומכי ציר הרשע שבמרכזו החיבור האסטרטגי של רוסיה ואיראן לבין אלה שנלחמים נגד הציר הזה, לא תמיד בנשק חם.

לפי שרטוט הקו הזה, האמריקנים לא נמצאים עם שתי הרגליים מעבר למתרס נגד איראן ורוסיה. החזרה הקלישאתית של שרי ההגנה הנשיא וכל השאר שהממשל עדיין תומך בביטחון ישראל וזכותה להגנה עצמית, איננה מספיקה. לכל מי שעוקב אחרי ההתבטאויות והפעולות הדיפלומטיות והמשפטיות של הממשל האמריקני נדמה שישנן שלוש דמויות רשע בעולם: נתניהו, טראמפ ובן גביר. נסראללה, יחיא סינוואר וחמינאי לא בלופ הזה. הם במסגרת "כל הצדדים" ואילו נגד ישראל מתנהלת מלחמה רכה בלתי פוסקת.

השאלה היא אם ישראל מייצרת עכשיו את ההידרדרות שתביא באופן בלתי נמנע למלחמה של כיבוש והכרעה בדרום לבנון, או שזו תישאר מלחמה מסלימה של החלשת חיזבאללה, כפי שזה נעשה כרגע. יש ערך של מעמד אזורי ושל הרתעה בכך שישראל כבר עכשיו פועלת בניגוד ללחץ האמריקני לשמור על "כללי המשחק". יש גם שאלה, מדוע חמאס מרגישים שידם עכשיו על העליונה. חלק מהתשובה נמצא בדברי חאלד משעל לניו יורק טיימס: "האמריקנים אומרים שהם מחכים לתשובה מאיתנו. למעשה הם מכירים בנו". מעמדו של ארגון הרצח שודרג.