צה"ל זקוק לתא"ל חירם, שיודע לחשוב - ולהילחם

"לא מהערבים בעזה כי אם מעצמנו נבקש את דמו של רועי", אמר בסוף אפריל 56' הרמטכ"ל משה דיין, בהספד שלו על רועי רוטברג. וזה פחות או יותר מה שאומר "לנו" תא"ל ברק חירם בדברי הפרידה שלו מחיילי אוגדתו, אוגדה 99. מה שאמר דיין ב־1956 זו ביקורת כלפי החברה הישראלית וכלפי המתיישבים עצמם בנח"ל עוז ובשאר יישובי גבול עזה, ביקורת שהיא גם תביעה.

גם המשפט של חירם, זה שהקפיץ כמה מן הפוליטיקאים של הדמורליזציה תוך כדי מלחמה, לא צף לו סתם כך באוויר. הוא הוכיח את החברה הישראלית כ"חברה המבקשת להיות (...) מנותקת ממחויבויות עברה ומעול עתידה, ובעיקר מתמסרת אל הרגע, ההווה".

מה זה אם לא התכתבות עם המשפט המפורסם של יגאל אלון, החרות גם על האנדרטה של מצביא תש"ח האגדי בכפר תבור: "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל". אבל מבקריו של תא"ל חירם כנראה מייצגים את אלה שאלון הוקיע.

בירושלים ישנו רחוב קטן, רחוב התיבונים. זה כולל את כל התיבונים כי כבר אי אפשר לדעת אם זה הבן, האב או אולי רוח הקודש. אז אלוף (מיל') נועם תיבון גינה את חירם בראיון רדיו.

"כל דברי הרהב האלה מיותרים לחלוטין", אמר תיבון, "וכל הנושא של להכניס את הפוליטיקה לצבא זה לא טוב. חבל שהדברים נאמרו. סביר להניח שאם הוא ימשיך לקשקש במקום להוכיח את עצמו כמפקד קרבי הוא לא יגיע רחוק. עכשיו הוא צריך להוכיח את עצמו".

דברי ההבל האלה נאמרו מסיבה אחת: כי שלי יחימוביץ' והתקשורת סימנו את חירם לפני כמה חודשים. דברי תיבון, כמו גם הדברים שלא היית מצפה מיזהר שי דווקא להגיד, באו מכיוון שהשמאל הפך אותו למטרה. לא עלה בידם לטרפד את הקריירה שלו, לאור לחימתו במלחמה מיומה הראשון ועד היום, אבל ברור שהם הצליחו - בעזרת תקשורת נשלטת - לסמן את חירם.

"חוג הקצינים" מול "הבנדיטים"

לעצם העניין - די פאתטי לשמוע התקפה על חירם בנוסח "הוא לא יגיע רחוק", "הוא צריך להוכיח את עצמו". הרי אין מפקד קרבי בכיר - בוודאי לא תיבון או אבי רוזנפלד, בני גנץ, גדי איזנקוט וגם לא אביב כוכבי - שהוכיח את עצמו כמפקד בשדה הקרב יותר מברק חירם. לא רק במלחמה הנוכחית אלא בכלל במלחמות ישראל.

אבל בקטע הקצר הזה הספיק תיבון, כהרגליה של קצונת השמאל מאז "חוג הקצינים" של מפ"ם בשנות ה־50, להחדיר גם איום: "הוא לא יגיע רחוק". סביר שרמטכ"ל בעתיד יגיד לעצמו שהוא לא רוצה צרות מכיוון "הארץ" או איזה עיתון ערב. נמצא דרך להיפטר מחירם כמו שידענו לגרש את עופר וינטר, צ'יקו תמיר, עימאד פארס ורבים אחרים שזוכים אצל גיא חזות, בספרו "צבא ההייטק וצבא הפרשים", לכינוי "בנדיטים".

תא"ל (מיל') חזות קובע בספרו כי המדיניות של צמרת צה"ל בדור האחרון להיפטר מהמפקדים הבנדיטים היא אחד הגורמים לכשל הצבאי הנורא של 7 באוקטובר. צה"ל זקוק לתא"ל ברק חירם שיודע לחשוב ויודע להילחם.