"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מהלוויות ועד חשמל: ה"בור" בפיקוד צפון מנהל את החיים בגליל

בפיקוד העורף מנסים לייצר רצף תפקודי עבור התושבים • "המשימה שלנו היא להחזיר את התושבים בסוף, מתי? זאת שאלת מיליון הדולר"

,עודכן
0השמעה
אלוף פיקוד הצפון, אורי גורדין, בהערכת מצב בתחנת הכיבוי בקרית שמונה. צילום: דובר צה"ל

בכל בוקר ב"בור" בפיקוד צפון, עשרות מטרים מתחת לאדמה, מחליטים מתי תתקיים הלוויה ביישובים סמוכי גבול ומתי החקלאים יעבדו. בחמ"ל שפועל מאז תחילת המלחמה פועלים מול החברות לספק שירות לתושבים, ומנסים לקיים שגרת חיים במלחמה.

סרן (מיל') עידית צוריאל מספרת על מקרה אחד מני רבים. "משפחה רצתה לקיים הלוויה בשלומי. הם לחצו עלינו. קבענו שיעשו אותה רק בשעת ערב. ההלוויה נדחתה - ורבע שעה אחר כך נפל טיל בורקאן לא רחוק משם".

סרן (מיל') עידית צוריאל. "חיה את המתח מתחילת המלחמה",צילום: דובר צה"ל

אל"מ (מיל') רון לוטטי מספר על הקשיים הלוגיסטיים. "גילינו שהחשמל הוא הגורם שהכי משפיע. כשאין חשמל באזור קריית שמונה, אין גם מים ברכס רמים. זה משפיע גם על תפוקת הביצים והפרי, וגם על האזעקות. התפקיד שלנו הוא לייצר רצף תפקודי".

כשרשת החשמל נפגעת, לאחר הפנייה של הלקוח לחברת חשמל, מקבלים בחמ"ל את דרישות החברה בפרטי פרטים. "אנחנו נותנים ליווי ואבטחה עד רמת המ"פ שמלווה את העבודות", אומר לוטטי. "אנחנו מאשרים גם הלוויות. חשוב שתהיה הלוויה, ובמקרה של הלוויה צבאית - גם ירי וטקס מלא. זאת משילות".

"הכי קל להגיד 'תסגרו'"

רס"מ אבי גל מצוות הבקרה של חמ"ל העורף שירת עם חבריו בסיירת צנחנים. לפני שנים רבות השתחררו משירות מילואים, וכעת הם מסיירים בשטח ובודקים את הידע ואת המוכנות של היחידות בשטח: "זה החל מבדיקה שיש מספיק מיגוניות ומים ועד שמירת המתח המבצעי".

"הכי קל להגיד 'תסגרו'. אבל אנחנו שואלים מה צריך כדי להמשיך לעבוד", מסביר אל"מ לוטטי. "המשימה שלנו היא להחזיר את התושבים בסוף. מתי? זאת שאלת מיליון הדולר. האזרחים חזקים, אבל זה נעשה קשה יותר. חברים מפונים שואלים אותי, אני אומר שאני לא יודע - אבל תקבלו החלטה".

סרן צוריאל: "יש חברות שמסרבות ומבטלות עבודות. אנחנו לוחצים לספק את השירות. לא פעם ולא פעמיים מתווכחים איתם, והם אומרים שהעובדים לא רוצים להגיע. לפני שבועיים נפגעו האנטנות של הוט ופרטנר במשגב עם. הוצאנו מבצע כי בלי שירות כולם מתחרפנים. מטרתנו היא לספק חיים. לפני שבוע הובא לקבורה בקריית שמונה חייל. האשכבה היתה בחצור הגלילית. האמא רצתה שהוא ייקבר בעיר. ליווינו את זה באופן אישי. כשנגמר טקס האשכבה והיה צריך לנסוע לקבורה בקריית שמונה, היה מטח רציני. הם התחילו שבעה כשהקומנדקר עומד ליד מקום טקס האשכבה. היה צריך להמתין 45 דקות עד שהתאפשר לנסוע לקריית שמונה. הוספנו גם אמצעי הגנה. עשו הלוויה מלאה, כולל הנחת זרים וירי באוויר. היו 150 איש, טקס מכובד.

"יש לי חששות מאוד גדולים כשמאשרים כזה דבר. כעת נתבקשנו לאשר הופעה בקצרין עם 7,000 איש, ויורים לאזור הזה לאחרונה. גם הבנות שלי רוצות ללכת להופעה. אני חיה את המתח הזה מתחילת המלחמה. זאת השגרה שלנו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר