"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

כשראש אמ"ן לשעבר קובע שלנתניהו לא אכפת מהחטופים - הוא מבצע מט עצמי

שבענו מספיק מ"לשעברים" הסבורים שדי בהתקפה לגופו של אדם (נתניהו) ללא טיעונים משכנעים • משמעות העסקה העומדת על הפרק היא כניעה ועידוד הטבח והחטופים הבאים

,עודכן
0השמעה
ראש הממשלה בנימין נתניהו מבקר את שלומי זיו ששוחרר מהשבי. צילום: זיו קורן

1 אתמול פרסם כאן ראש אמ"ן לשעבר, עמוס מלכא, מאמר מהרהורי ליבו. עיקרו: נתניהו שורש הרע, הוא לא מעוניין בעסקה לשחרור החטופים. וכך חתם את דבריו: "מה שעומד על הפרק זה עסקה או קואליציה, מנהיגות או הפקרה, חטופים או בן גביר...". זה עומק טיעוניו של האיש. והוא אינו היחיד המעליל ביזיונות כאלה על ראש הממשלה בעיצומה של מלחמה על קיומנו. כמוהו ישנם עוד "לשעברים" המפליאים ב"ניתוחים" דומים. המאמר הציג התקפה אד הומינם על נתניהו, ללא טיעון רציני (אד פקטום). פרויד ראה בזה השלכה (פרויקציה) נפשית של מומי המעליל על יריבו.

עמוס מלכא,צילום: יוסי זליגר

לחרפתנו, התרגלנו שדמו של בנימין נתניהו מופקר. הוא הרי לא מעוניין לשחרר את החטופים ושבוי בידי "הקיצוניים" (חיכיתי לשמו של השר בן גביר במאמר ולא התאכזבתי. טיעון דמגוגי ידוע במחוזותינו). רה"מ גם אינו יודע לכלכל את חשבון ההיסטוריה והביטחון, וחסר דעה עצמאית. אשרינו שנותרה למצער דעתו של מלכא להאיר את בערותנו.

2 מה יש בעסקה שמלכא דוחק לקבלה מבלי לפרטה: חמאס דורש מו"מ ללא תאריך סיום, כלומר ללא אפשרות שלנו לחזור ללחימה. ארגון הטרור דורש נסיגה מפילדלפי, ממסדרון נצרים ומהפרימטר, כלומר אובדן הישגינו בשטח. בשטח ייוותר ארגון הטרור, שראשו ייצא מהמחילות מנצח, לחרפת חללינו, טבוחינו ונרצחינו. מהחטופים ישוחרר מספר מועט, והשאר ייוותר בשבי.

כיכר החטופים בתל אביב,צילום: גדעון מרקוביץ'

משמעותה של עסקה כזאת היא כניעה וסיכון קיומי לישראל. החוקים במזרח התיכון עתיקים אפילו מהערכות ראש אמ"ן לשעבר. הם נכתבו בדם ומלמדים, שגילויי חולשה כאלה יעודדו מעשי טבח נוספים שילוו בחטיפת אזרחים וחיילים. התנאי לשחרורם יהיה מעתה ולתמיד: סיום הלחימה. ומה נעשה אז? העמוס מלכא התורן ידחק בנו להסכים גם למתווה הכניעה הבא, כי נתניהו מעדיף את הישרדות הקואליציה במקום התאבדות קולקטיבית.

3 הסרבן לשיטת מלכא הוא נתניהו ולא סינוואר. אך מי אמר שמנהיג חמאס מעוניין בעסקה? האינטרס שלו שנמשיך להתקוטט בעוד החטופים נותרים אצלו. הם תעודת הביטוח וערובה להתפוררות החברה הישראלית. סינוואר מעוניין שגורמים בעילית החברתית ישבשו את יומנו ויפרקו אותנו באמירות מדהימות כמו: "מבחינת נתניהו יכולים למות לא 1,600, אלא מיליון", "מחכות לכם עם חבל תלייה", "כדור במצח", "נמחה את זכר נתניהו" - ובנות פלשת(נ)ים עולזות. זאת בזמן שהמשרוקית של היועמ"שית לא מוציאה אפילו מנגינה של מארש נגד חילול השם הנורא הזה.

מנהיג חמאס סינואר,צילום: AFP

לזכותו של מלכא ייאמר שהיה עדין יותר, אבל קביעתו דומה: לנתניהו לא אכפת מהחטופים וממדינת מישראל, אלא רק מבן גביר.

4 יכול להיות שראש אמ"ן לשעבר שכח את לקח ההיסטוריה בדבר נזקן הרע של מלחמת אחים ושנאה מחנאית לנוכח אויב שהכריז עלינו מלחמה? האדם הסביר עומד משתאה למראה ה"לשעברים" ששכחו את אינסטינקט ההישרדות היהודי והחליפו אוהב באויב. זאת, בעיצומה של לחימה בדרום, וערב מלחמה בצפון. אוי לבושה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר