עליה בפיגועים בשומרון. 11 פיגועים נרשמו בשבוע האחרון בכבישי גב ההר בלבד, שהגיעו לשיאם בפיגוע הדריסה בו נרצחו הלוחמים אליה הלל ודייגו הרסאג', אך כללו גם שורה ארוכה של פיגועי אבנים ובקבוקי תבערה שאף הביאו לפציעתם של תושבים בחלק מהמקרים.
מדובר בעלייה משמעותית בכמות הפיגועים באזור, מרביתם בכבישים שהיו שקטים במשך תקופה ארוכה ומצביעים על מגמה מדאיגה ביותר. חמישה פיגועי אבנים התרחשו בעוקף חווארה ובכביש הישן שעובר בכפר, כשבאחד מהם נפצע זאב וסרטייל, תושב יצהר שפונה לבית החולים בילינסון.
"נסעתי בכפר חווארה ופתאום ספגתי מטר אבנים ששברו לי את החלון הימני ומילאו את הרכב ברסיסים", מספר ורסטייל. "מהחלון שהתנפץ עפו לי רסיסים לתוך העיניים, שהוציאו לי אותם אחר כך בבית החולים. כשהייתי בדרך למיון ושמעתי שתושבים מהישוב כבר ארגנו הפגנה בחווארה זה מאוד שימח אותי, והרגשתי שאולי היה שווה לחטוף את האבנים רק בשביל שתהיה נוכחות יהודית בחווארה. להבנתי הצבא אפילו לא עשה דבר נגד המחבלים שזרקו את האבנים שעדיין חופשיים ומאושרים, אלא רק נגד המפגינים היהודים".
מלבד הפיגועים בחווארה ובכביש העוקף, חמישה פיגועים נוספים - שלושה מהם פיגועי תבערה התרחשו בכביש גלעד שהיה סגור לתנועת ערבים במשך חודשים ארוכים מתחילת המלחמה, אולם נפתח לאחרונה בהוראתו של פוקס חרף מחאות התושבים באזור. במהלך החודשים הללו כמעט ולא התרחשו פיגועי טרור בציר, אך בפיקוד מרכז טענו כי דווקא העובדה שהציר מוגדר "ציר כחול" שבו מתקיימת תנועת יהודים בלבד מגדילה את הסכנה לפיגועים בו. מנגד טענו התושבים כי פתיחה של הציר תביא לעלייה בפיגועי הטרור, תשמש לנתיב הימלטות למחבלים ותאותת לכפרים באזור על חזרה לשגרה שלפני המלחמה.
ישראל איצקוביץ', תושב יצהר אף הוא, נקלע לפיגוע אבנים בכביש גלעד, רגע אחרי שני פיגועים נוספים שהתרחשו בסמוך: "נסעתי לקדומים דרך ציר גלעד, וכמה שעות לפני שיצאתי כתבו בקבוצת הוואטסאפ היישובית שהיו זריקות אבנים באותו הבוקר וכדאי להיזהר", סיפר איצקוביץ'. "אמרתי לעצמי "בסדר, אני אסע ויהיה טוב". רגע לפני שבאתי לצאת אני רואה שוב דיווח בקבוצה - הפעם על בקת"ב שהושלך על רכב הציר. החלטתי בכל זאת לצאת, ובאמצע הנסיעה ליד צומת הפניה למוצב הסלע אני רואה במראה אבן שמושלכת אליי מצד הדרך מכיוון הכפר מאדמא, ושנייה אחרי זה מרגיש את הפגיעה שלה ברכב".
"אני עוצר מיד, יוצא מהרכב ועובר לצד השני של הכביש כדי לנסות לראות את המחבלים שזרקו את האבנים, אולם הם נמלטו מיד. התקשרתי לרבש"ץ היישוב שהקפיץ את כוחות הצבא, אך אלו הגיעו רק כעבור 13 דקות. גם כשהכוח הגיע למקום, חיכיתי שיעשו משהו, ירדו לכפר, יטילו כתר, אבל החיילים שהגיעו רק אמרו לי כמה מסוכן שאני עוצר בצד הכביש ודרשו שאעזוב את המקום", תיאר איצקוביץ'.
"התפיסה לפיה "ציר כחול" הוא דבר מסוכן והקלות על תנועתם של אזרחי האויב יביאו לירידה בפיגועים התנפצה לכולנו בפנים בשבוע האחרון", אומרים במטה 'נלחמים על החיים' שמוביל את המחאות כנגד הטרור ביו"ש בשנים האחרונות. "מאז פתיחת הציר חלה עלייה תלולה בכמות הפיגועים בו, ורק השבוע התרחשו בתוך שעתיים שלושה פיגועים בציר עצמו שאורכו קילומטרים בודדים".
לדברי אנשי המטה, "גורם נוסף שאחראי במישרין לעלייה בפיגועים הוא היעדר הנוכחות הצבאית הקבועה בכפרים באזור. בתחילת המלחמה התעשת צה"ל ויחד עם כוחות הגמ"ר מהישובים באזור שמכירים היטב את השטח, פעל באופן קבוע בכפרים, יצר הרתעה וגרם לערבים להבין שהזמנים השתנו. הפעילות הוכיחה את עצמה שחור על גבי לבן, אך למרות הכל בתקופה האחרונה חדל צה"ל את חיילי ההגמ"ר מלפעול בכפרים וגם הפלוגה הגזרתית מסתובבת הרבה פחות בתוך שטח האויב".
"צה"ל צריך להתפכח ולפעול ביו"ש בדיוק כמו בעזה. הצעד הראשוני והבסיסי הוא סיורים צבאיים קבועים בתוך הכפרים, ענישה קולקטיבית וכיבוש כפרי הטרור עד לשליטה מלאה של צה"ל. בתחילת המלחמה ראינו דוגמית מזה שהוכיחה את עצמה בצורה הברורה ביותר, ואסור בשום אופן שנחזור לימי ההכלה המופקרים של לפני ה7.10", אמרו במטה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו