ההודעה של גלנט על אפשרות לחזור להתיישב בצפון השומרון - ניסיון להחזיר את תמיכת הבייס הימני

אסור להתבלבל, מדובר במהלך ציני, מחושב ופוליטי • מי שלא מעוניין בהמשך שליטה ברצועת עזה - מאפשר את חזרת הישראלים לאזור אחר שפונה בהתנתקות • לצד החתימה על ביטול ההתנתקות, חתם האלוף פוקס על איסור כניסה לישראלים לאזור כולו • המהלך הדקלרטיבי התיר על כניסת ישראלים, ועשר שניות מאוחר יותר הצו המעשי הפך את האפשרות לבלתי ראלית בעליל

מהלך הצהרתי בלבד. גלנט ביו"ש, ארכיון. צילום: צילום - שיר טורם/פלאש90

שר הביטחון יואב גלנט לא היה יכול לארגן תזמון טוב יותר לפרסום החלת חוק ביטול ההתנתקות על שטח היישובים שהורחבו. שעה קלה בלבד לאחר שהרשות הפלשתינית הוכרה על ידי מספר מדינות באירופה כמדינה, הגיב גלנט בדרך הימנית המשמעותית ביותר – הכרזה על שטח שהיה בידי ישראל ופונה בהתנתקות, כשטח שבו ניתן יהיה להתיישב מחדש.

אסור להתבלבל, מדובר במהלך ציני, מחושב ופוליטי מקצה עד קצה. שנה עברה מאז אישור החוק בכנסת ולשר הביטחון היו הזדמנויות רבות מאוד להחיל אותו ביהודה ושומרון. כבר בעת החלת החוק בנוגע לחומש נשאלה השאלה המתבקשת מדוע הוא החריג את היישוב מיתר היישובים בצפון השומרון, וכך גם בהזדמנויות אחרות. כעת היו לו סיבות רבות לעשות זאת – וכולן פוליטיות גרידא.

הסיבות להחרגת חומש משאר היישובים דאז - פוליטיות, צילום: נעמה שטרן

בתקופה האחרונה גלנט אינו אהוד על הימין, ומגמה זו רק החריפה בשבוע שעבר, לאור דבריו על המשך השליטה ברצועת עזה. לכן, הודעה של שר הביטחון, גם אם תיאורטית, על אפשרות לחזור להתיישב בצפון השומרון, הינה בראש ובראשונה ניסיון להחזיר את תמיכת הבייס. מי שלא מעוניין בהמשך שליטה ברצועת עזה, רמז גלנט, מאפשר את חזרת הישראלים לאזור אחר שפונה בהתנתקות.

אך היד שחתמה היא גם היד שאסרה, מה שהפך את המהלך כולו לציני הרבה יותר. לצד החתימה על ביטול ההתנתקות, חתם האלוף יהודה פוקס על איסור כניסה לישראלים לאזור כולו. המהלך הדקלרטיבי התיר על כניסת ישראלים, ועשר שניות מאוחר יותר הצו המעשי הפך את האפשרות לבלתי ראלית בעליל. אזור שא-נור, גנים וכדים, צריך לומר ביושר, הינם מהאזורים המאתגרים ביותר ביהודה ושומרון. מדובר ביישובים שמקיפים את העיר ג'נין, שבה התרחש רק ביומיים האחרונים מבצע רחב היקף לסיכול טרור, ומובן מדוע בצה"ל לא מעוניינים שישראלים יטיילו באזור, שבו בהחלט יכולים להיות מטענים ומחבלים חמושים, ללא כל הגנה. יחד עם זאת, הדבר מעלה בסימן שאלה גדול את מידת החשיבות האמיתית והאידיאולוגית שממנה הגיע גלנט להחיל את חוק ביטול ההתנתקות. מדובר, מבחינתו, בהצהרה פוליטית ומדינית חשובה, שלה אין שום משמעות אקטיבית בשטח. מילים ותו לא.

מסיבה זו לא מעט גורמים בממשלה, בשמם או שלא בשמם, לעגו למהלך של גלנט. ח"כ יולי אדלשטיין, שנלחם על מנת להביא את החוק לאישור בכנסת אמר כי זו הסיבה שיש צורך ברפורמה בדואר, מכיוון שכנראה שרק עכשיו גלנט קיבל את העדכון על אישור החוק, וגורמים אחרים אף החריפו את הטון ואמרו כי "מדובר בבלוף".

האמת נמצאת איפשהו באמצע. מדובר במהלך משמעותי, בוודאי כשמדינות באירופה מכריזות כי הן מכירות ב"פלשתין" כמדינה, אך כרגע הוא הצהרתי בלבד. הדרך ארוכה מאוד עד אישור בנייה כלשהי בשא-נור, גנים או כדים, ואם לסמוך על המהירות של שר הביטחון בהחלת החוק, אין למתיישבים סיבה להיות אופטימיים בנוגע לשאלה מתי פיזית יחזרו ליישובים אלו. בפורומים של היישובים שפונו בהתנתקות, שפועלים כבר שנים לחזרה אליהם, הגיבו בקרירות להצהרה של גלנט ולחתימה על חוק ביטול ההתנתקות. מחד, הם ראו זאת כהזדמנות וכצעד נוסף בדרך, אבל גם הם יודעים כי הדרך עוד ארוכה ארוכה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר