אין תמונת ניצחון מושלמת: הסקרים מוכיחים - הציבור הישראלי מבולבל וחלוק בדעתו

הצריבה של מתקפת 7 באוקטובר והשלכותיה יישארו איתנו במשך עשורים • גם שבעה חודשים אחרי אותה שבת שחורה, התשובה לגבי מה יהיה הרגע שיכריע את המלחמה תלויה בזהות הנשאל, ואין תמימות דעים בחברה • תידרש פרספקטיבה כדי למסגר במדויק מונחים כמו "ניצחון" ו"תבוסה"

מונחים כ"ניצחון" ו"תבוסה" - רק ממרחק הזמן. חיבוק של לוחמים. צילום: ללא

שבעה חודשים מאז 7 באוקטובר, הציבור הישראלי מבולבל וחלוק בדעתו מה צריכה להיות תמונת הניצחון של המלחמה. התמיכה המשמעותית ביותר גם היום היא בשחרור של כל החטופים והחזרתם הביתה (28%), אולם מדובר בנתון נמוך מזה שעלה בסקרים קודמים.

נתניהו: "חיסלנו את המן, נחסל גם סינוואר" (24.03.24) // וידאו: רועי אברהם /לע"מ, סאונד: בן פרץ /לע"מ

הוא עשוי ללמד על ירידה באמפתיה למשפחות ולמאבקן, שגלש בשבועות האחרונים גם לפעולות אגרסיביות יותר כמו חסימת צירים. סביר שגם הקמפיין הקולני בסוגיית כיבוש רפיח, בטענה שהוא יביא למיטוט חמאס ולניצחון במערכה, הפחית את תמיכת הציבור בסוגיית החטופים, מתוך מחשבה שהניצחון יביא איתו גם פתרון לעניינם.

גם 17% שסבורים כי השמדת חמאס תהיה תמונת הניצחון המושלמת הוא נתון נמוך. ניתן ללמוד ממנו שרוב הציבור סבור שישראל כבר הפסידה בשבת השחורה, או שהוא לא מאמין שייתכן ניצחון מוחלט, כהבטחת ראש הממשלה. ככלל, נדמה שהציבור שבע מסיסמאות ומהבטחות, ומעוניין כעת בתוצאות.

קיבוץ בארי אחרי השבת השחורה (ארכיון), צילום: קובי גדעון לע"מ

שני נתונים אחרים שמשתלבים זה בזה הם כיבוש מלא ושליטה ביטחונית בחבל עזה (10%) וחידוש ההתיישבות היהודית בגוש קטיף (5%), שמרבית התומכים בהם מגיעים מהצד הימני של המפה הפוליטית. הם רואים במלחמה הזדמנות לתקן את מה שנתפס בעיניהם כתקלה וכעוול היסטורי - ההתנתקות - ומוכנים לשאת במחיר הכבד של שליטה ישראלית קבועה בעזה ובתושביה.

אפשר להיות מופתעים מהעובדה ש־13% מהציבור סבורים שחיסול יחיא סינוואר וצמרת חמאס יהיה תמונת ניצחון ראויה. זה מלמד שלמרות עשרות שנים של מלחמה בטרור ועשרות פעולות חיסול של ארכי־מחבלים, הישראלים לא הפנימו שחיסולים הם תרופה זמנית למחלה כרונית, ושאחרי סינוואר יגיעו אחרים. נדמה שיש כאן בעיקר רצון מובן לנקמה על הזוועות שחמאס ביצע, ופחות מחשבה אם זה באמת יהיה ניצחון אמיתי ושלם במערכה.

אחריו יגיעו אחרים. סינוואר אחרי שומר החומות, בהריסות של עזה (ארכיון), צילום: רשתות ערביות

שאלה של פוזיציה פוליטית

נדמה שדווקא 13 האחוזים שאמרו שלא תיתכן תמונת ניצחון, קרעו את המסכה מעל יעדי המלחמה. השבת החטופים היא יעד ראוי שידחה בהכרח את הכרעת חמאס, והכרעת הארגון היא יעד ראוי שידחה בהכרח את עניינם של החטופים.

גם אם שני אלה יושגו לבסוף, הצריבה של מתקפת 7 באוקטובר והשלכותיה יישארו איתנו במשך עשורים. סביר שכעת אנחנו חוזים רק בניצנים שלהן - בתחום המדיני, הביטחוני, הכלכלי והחברתי - ותידרש פרספקטיבה כדי למסגר במדויק מונחים כמו "ניצחון" ו"תבוסה".

כוחות צוות הקרב של חטיבת 'יפתח' (679) במרכז רצועת עזה במהלך מלחמת חרבות ברזל, צילום: דובר צה"ל

ואחרי זה, ראוי לשים לב לעובדה הברורה שעולה מהסקר, והיא שלאחר תקופה ארוכה של אחדות פנימית, הציבור שב ונחלק על פי דעותיו הפוליטיות: שחרור החטופים זוכה לתמיכה משמעותית במרכז־שמאל, ואילו הכרעת חמאס ושליטה מלאה בעזה לאחר המלחמה זוכות לתמיכת הימין.

מבלי להיכנס לשאלה מהי תמונת הניצחון השלמה, זה מלמד שללא מנהיגות ואחדות אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במהרה קרובים יותר ל־6 באוקטובר מאשר ל־7 באוקטובר - ולתת בכך, במו ידינו, את הניצחון ואת תמונת הניצחון לסינוואר ולחמאס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר