החיסול מעמיד את נסראללה בפני ההחלטה המורכבת ביותר

חיסולו של סלאח עארורי הוא הישג מבצעי מרשים, בזמן מלחמה, שגם מגדיל משמעותית את הסכנה להרחבת המערכה בין ישראל לחיזבאללה.

עארורי היה גורם משמעותי בחמאס, משני רק לשלישיה שמנהלת את הארגון בעזה (יחיא סינוואר, מוחמד דיף ומרוואן עיסא). עברו רצוף בשיגור מחבלים לפעולות טרור, למרות שמעולם לא ביצע פיגועים בעצמו. הוא ישב שנים במעצר מנהלי בישראל, ולבסוף שוחרר כחלק מהסכם שבמסגרתו עזב את השטחים לחו"ל. הוא התגורר תחילה בדמשק ואחר-כך בטורקיה, משם הפעיל חוליות שביצעו פיגועים ביו"ש לרבות הפיגוע שבו נחטפו ונרצחו שלושת הנערים בקיץ 2014.

בעקבות לחץ ישראלי, וגם מחשש שיחוסל, הוא עזב את טורקיה ועבר ללבנון, שם זכה לחסות של חיזבאללה והתקרב מאוד לראשי כוח קודס האיראני. במקביל להוראותיו לביצוע פיגועים (ומימון שהעביר לחוליות בשטח) הוא הקים תשתית טרור במחנות הפליטים שביצעה כמה שיגורים של רקטות וניסיונות חדירה לישראל, כולל במלחמה הנוכחית.

בכירים בישראל הצהירו לא פעם בעבר שעארורי הוא בן מוות. היו לא מעט סיבות לחסל אותו גם אז, אולם לאחר מתקפת 7 באוקטובר הוא הפך יעד לחיסול – על-פי ההצהרות הגלויות של הצמרת המדינית-ביטחונית בישראל – לצד חבריו בהנהגת החמאס בעזה ובחו"ל. בעבר, הזהיר נסראללה כי חיסולו של עארורי או של בכירים אחרים יוביל לתגובה ישירה של חיזבאללה.

כעת נדרש נסראללה להחלטה המורכבת ביותר שעמדה בפניו במערכה הנוכחית: האם החיסול שבוצע בלב המעוז השיעי בביירות מצדיק את הרחבת מעגל הלחימה עד כדי ירי למרכז הארץ, תחת המשוואה שקבע בעבר כי דין ביירות כדין תל-אביב, בידיעה שהדבר עלול להוביל למערכה רחבה, שכל הסימנים מעידים שחיזבאללה אינו מעוניין בה. מנגד, הימנעות מירי כזה או הסתפקות בתגובה סמלית ילמדו שנסראללה חושש מישראל, ושאין לו עניין לאחד חזיתות, והוא מותיר את חמאס לבדו במערכה.

ישראל אמנם לא נטלה אחריות לחיסול, אבל לאיש אין ספק באשר לאחראים לו. מכאן, אפשר להתייחס גם לדילמה: לחיסולו של עארורי יש משמעות לא רק בהקשרים של נקמה ופגיעה בהנהגת החמאס, אלא גם במעגלים הרחבים יותר של שיקום ההרתעה. ביצוע של חיסול כזה בזמן מלחמה מחייב מודיעין מעולה ויכולת ביצוע גבוהה ביעד בעייתי ומסוכן, שקיימים רק אצל שירותי ביטחון מעטים בעולם, ושקיים חשש תמידי לאבד אותם אם לא יופעלו.

מנגד, גם ישראל אינה מעוניינת כעת במערכה נרחבת בלבנון, לפחות לא כל עוד המערכה בעזה מתנהלת בעצימות גבוהה. חיסולו מגדיל משמעותית את הסיכוי שזה יקרה ושכל הזירות יתאחדו, כולל יהודה ושומרון שלעארורי יש בה קשרים נרחבים (בעיקר בגזרת יהודה).

האתגר הישראלי כעת יהיה למנוע זאת, ולהותיר את חיזבאללה מורתע. אם זה יקרה, תוכל ישראל לנשום קצת אוויר לראשונה מאז השבת השחורה, בידיעה שחמאס התחיל לשלם את החשבון ובתקווה שהוא יושלם בעתיד הקרוב מאוד.