"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
במקביל להמשך הלחימה: צה"ל נערך לחזרת תושבים ל-6 יישובים בעוטף עזה
שניים מהיישובים שיחזרו ראשונים הם במועצה האזורית חוף אשקלון, ושלושה נוספים בשער הנגב • צה"ל בנה תוכנית חדשה לאבטחת ההתיישבות בעוטף

גלנט: "תושבים המתגוררים במרחק 7-4 מהרצועה יוכלו לחזור הביתה החל מינואר"

במקביל להמשך הלחימה: צה"ל נערך לחזרת תושבים ל-6 יישובים בעוטף עזה

שניים מהיישובים שיחזרו ראשונים הם במועצה האזורית חוף אשקלון, ושלושה נוספים בשער הנגב • צה"ל בנה תוכנית חדשה לאבטחת ההתיישבות בעוטף

,עודכן
0השמעה

צה"ל נערך לתחילת השבת תושבים לשישה יישובים ראשונים בעוטף עזה, חמישה מהם במרחק של 7-4 ק"מ מהרצועה, ואחד, יד מרדכי, נמצא פחות מ-4 ק"מ מעזה. שניים מהיישובים שיחזרו ראשונים הם במועצה האזורית חוף אשקלון, ושלושה נוספים בשער הנגב. בצבא מדגישים כי רק תושבים שיחפצו בכך יחזרו לעוטף, ואין כוונה לכפות את הצעד על משפחות שאינן מעוניינות.

התכנון הוא להתחיללהחזיר את התושבים בצורה הדרגתית- כאשר תחילה יחזרו היישובים שנמצאים במרחק של 7-4 ק"מ מהרצועה, ורק לאחר מכן אלו שנמצאים במרחק של פחות מ-4 ק"מ מהגבול. היישובים הראשונים שיחזרו יהיו בצפון העוטף, לאחר שצה"ל השיג הישגים משמעותיים בלחימה בצפון הרצועה, רק לאחר מכן ישובו היישובים שנמצאים מול דרום הרצועה.

בצה"ל מסבירים כי החזרת היישובים מתבצעת בשיח הדוק וצמוד עם ראשי הרשויות, לאחר משבר אמון קשה של התושבים עם המערכת הצבאית. בניגוד לעבר, לאור גודל האירוע, פיקוד העורף מנהל שיח ישיר לא רק עם ראשי הרשויות, אלא גם עם הקהילות עצמן.

מפונים בטבריה,צילום: אייל מרגולין - ג׳יני

ככלל, מציינים בצה"ל, המבוגרים יותר רוצים מאוד לחזור לבתיהם, אך המשפחות עם הילדיםחוששות יותר. חלק מהמשפחות עם הילדים הקטנים מסכימות לחזור בתנאי שצה"ל יבטיח להם ביטחון, אך משפחות אחרות חוששות הרבה יותר לחזור, ובצבא מודעים לכך שיש גם קהילות שמתקשות לקבל החלטה כקהילה לחזור.

בצה"ל מודים כי לאחר שבעה באוקטובר לא ניתן להבטיח לתושבים שהסיכון הביטחוני לא קיים, אך מציינים כי איום הפשיטה והחדירה ירד באופן משמעותי. גם איום הרקטות לא נעלם, אך פחת משמעותית. השינוי הגדול, מסבירים בצבא, הוא חופש הפעולה של צה"ל ברצועה, והשינוי בתפיסת ההגנה שמתגבש כעת. בצה"ל מציינים כי הצבא יחזיק הרבה יותר כוחות בגבול הרצועה, וימשיך לבצע פעולות יזומות והתקפיות בתוך הרצועה.

כמו כן, צה"ל בנה תכנית לגבי אבטחת היישובים, וחילק אותם לפי המרחק מהרצועה וצורכי הביטחון שלהם. כל יישוב יקבל מעטפת הגנה מותאמת. בצבא מציינים כי כיתות הכוננות יהפכו ל"כוחות הכוננות", והם יגדלו משמעותית, מ-8 חברי כיתת כוננות ל-18, וביישובים מסוימים אף יותר. בצבא מדברים על נשקייה בכל יישוב, כספת לנשק לכל אחד מחברי כיתת הכוננות, גדר אינדוקטיבית, מצלמות ועוד. רכיבי ההגנה הללו יהיו משותפים גם לחברי כיתת הכוננות ביהודה ושומרון ובקו העימות.

יחד עם זאת, בצה"ל מודעים לכך שמערכת החינוך לא תשוב לפעול בדרום עד סוף חודש פברואר, וללא חינוך לא תהיה חזרה של התושבים עם הילדים לבתיהם. כמו כן, בצבא מקדמים את החזרת התחבורה הציבורית, ושירותי הרפואה לדרום. התושבים שיחזרו לבתיהם יקבלו מענק חזרה לביתם.

שר הביטחון בגבול הרצועה,צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

במקביל, מנהלת תקומה של משרד הביטחון קיימה מיפוי של כל היישובים במרחק של 4-0 ק"מ מהרצועה, כאשר יישובים שנהרסו במתקפת הפתע יקבלו מענה ביניים של חצי שנה, או אפילו שנה, עד שבתיהם ישופצו. בצבא מסבירים כי הגישה היא שלא נכון לחכות עם החזרת היישובים עד השלמת כל תהליך ההגנה, ואפשר לעשות חלק מהדברים במקביל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו