העוקץ של הממשלה: מציעה מענק לתושבי העוטף שיחזרו לבתיהם - ללא אפשרות חרטה

הממשלה מנסה להחזיר את תושבי העוטף המתגוררים במרחק של 7-4 ק"מ מגבול עזה לבתיהם, ומציעה להם מענק כספי מפתה בגובה התשלום, שאמור להיות מועבר לבתי המלון תמורת המגורים בו למשך חודשיים. התשלום המוצע הוא של 200 שקלים לכל מבוגר ו-100 שקלים לילד ליום כפול 60.

הצעד נעשה אף שהשיגורים לדרום נמשכים, ואין כל יכולת לקיים שגרה במצב הזה. באותה נשימה האריכה המדינה את השהות במלונות למפונים עד לסוף חודש פברואר, ושם היא גם מספקת להם מערכות חינוך ושכבת סיוע.

"מענק השיבה הביתה", כפי שהוא מכונה בהחלטת הממשלה שעברה במשאל טלפוני, כולל בתוכו גם עוקץ. מי שיבחר לנסות לשוב לביתו ולקבל את המענק, אך יגלה לפתע שאינו מסוגל לקיים שם שגרה וירצה לחזור למלונות - לא יוכל לעשות זאת במימון מדינתי. כלומר, המדינה מעוניינת להעניק לתושבים כרטיס בכיוון אחד, ללא הדרגתיות, ובלי הסתגלות יכולת לחשב מסלול מחדש לאחור אם המצב לא יאפשר את הישארותם בדרום.

ראש העיר של שדרות אלון דוידי מוביל מאבק נגד חזרת תושבי העיר במציאות הנוכחית לבתיהם, אך בינתיים הוא לא מקבל מענה מראש הממשלה או ממשרד הביטחון.

יש לציין כי ההצעה הזו מסנדלת שוב את האוכלוסיות החלשות. אלה שלא יוכלו לומר לא למענק בן עשרת אלפי שקלים, ויידרשו לחזור לעיר או ליישוב לא מתפקדים: כשבעלי המקצוע העירוניים פרוסים בכלל במלונות ברחבי הארץ, מוסדות החינוך סגורים והעסקים נפתחים בתנאי שיש ממ"ד. באופן הזה יחזרו האוכלוסיות החלשות לשדרות למשל, ויתקיימו במשך חודשיים באזור שהמדינה עדיין מתייחסת אליו כאזור מלחמה.

מי שהוביל את ההצעה הוא משרד הביטחון, ואתמול ראש מועצת חוף אשקלון איתמר רביבו שלח מכתב לשר גלנט, שבו ביקש להבהיר כי מה שהיה עד לשבעה באוקטובר לא יהיה עוד. הוא יצא נגד ההחלטות הצבאיות שמתקבלות מעל לראש שלהם. רביבו כתב: "מעבר ארז פרוץ, מרכיבי הביטחון הנדרשים בצירים וביישובים לא הותקנו עדיין במלואם ואבטחת היישובים בכלל צומצמה מאחר שרוב התושבים לא נמצאים". רביבו ביקש שתושבי המועצה לא ישובו לבתיהם עד שתתאפשר שגרה אזרחית וביטחונית.

בתגובה לפרסום התוכנית והסערה שנוצרה בעקבותיו, כתב חבר הכנסת אלמוג כהן בחשבון הטוויטר שלו: "אני דבק בקריאתי לאזרחים המפונים, שלא לחזור לבתיהם תמורת נזיד עדשים. אחת לדור ישנה הזדמנות לשנות את המשוואה המסוכנת אליה הורגלנו, וזהו בדיוק הזמן. אם נחליט יחד בצורה היסטורית שלא לחזור לבתים, נוכל להפוך את מרכזי החוסן אותם פוקדים תדיר ילדינו- לשוממים ואת חייהם-לשקטים וטובים יותר".