"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

צה"ל חצה את הרוביקון

עצם ההעזה לצאת להתקפה בלב המרקם האורבני הצפוף, בעצימות שלא נודעה דוגמתה, היא כשלעצמה הישג ומסר מהדהד • עשרות שנות היסוס וחרדה נמחקו

,עודכן
0השמעה
לוחמי צה"ל בעזה, צילום: דובר צה"ל

יש מומחים ופרשנים המתבוננים בהישגיהמלחמה בעזהבמבט ספקני. אמנם הם מכירים בהישגי צה"ל בלחימה בעומק עזה בשילוב חסר תקדים של כוחות היבשה, האוויר והים, אבל מצביעים בדאגה על כך שארגון חמאס על מנהיגיו ולוחמיו עדיין לא נשבר.

תיעוד: לוחמי צנחנים בפשיטה על בתיהם של בכירי חמאס בשכונת היוקרה של עזה // צילום: דובר צה"ל

ובכל זאת, על אף אי־הבהירות ביחס להמשך המלחמה ולמכלול תוצאותיה והשלכותיה לעתיד, מרגע שצה"ל עבר לפני שלושה שבועות למתקפה יבשתית בעומק העיר עזה, נחצה רוביקון של עשרות שנות היסוס וחרדה.

כך, לדוגמה, תואר השיתוק הישראלי בעיני בשאר אל־אסד, בראיון מ־2009: "מדינת ישראל הופכת לחזקה יותר מבחינה צבאית, ככל שעובר הזמן... אך יש לה פחות יכולת לבצע את המטרות הצבאיות והמדיניות שלה. היא עוברת מכישלון לכישלון... היום כבר אין מערכה של ישראל באדמות האחרים, זה עיקרון אסטרטגי. היום המערכה של ישראל היא 'בפנים'. כך שהמפה השתנתה, ישראל לא יודעת כיצד להתמודד עם המפה הזאת" (ראיון ל"אל־אספיר", 25 במארס 2009).

נשיא איראן ראיסי ונשיא סוריה אסד.,צילום: אי.פי.אי

חרדת ההנהגה הישראלית בעשורים האחרונים מהפעלת כוחות יבשה בשטח אויב מגלמת משבר ארוך שנים בתפיסת הביטחון הישראלית. הוא נובע בראש ובראשונה מאי־הוודאות שבכניסה למלחמה, הכרוכה על פי טבעה בצעד אל הבלתי נודע.

על פרשת הדרכים שבה ניצבת ההחלטה להפעלה התקפית של הכוח היבשתי בעומק שטח האויב, הדרג המדיני נרתע במשך שנים, עוד מימי מבצע "דין וחשבון" בלבנון 93', מנקיטת צעד העלול להסתבך עד לאובדן שליטה בהבאת המלחמה לסיומה הרצוי.

כך היה גם במבצע עופרת יצוקה בסוף 2008. במחלוקת שנפערה בין ראש הממשלהאהוד אולמרט, שדחף למהלך הכרעה רחב נגד חמאס, לבין שר הביטחון אהוד ברק, שביקש לסיים את המבצע לפני שהעניינים מסתבכים במבוך הבוץ העזתי - גברה ידם של שר הביטחון והרמטכ"ל.

פעילות כוחות צה"ל ברימאל, שכונת היוקרה של עזה,צילום: דובר צה"ל

בהיבט הזה, במלחמה הנוכחית עצם ההעזה של הנהגת צה"ל וקבינט המלחמה לשלוח את הכוחות להתקפה בלב המרקם האורבני הצפוף, הממולכד והמבוצר מעל ומתחת לקרקע - ובעצימות שלא נודעה דוגמתה, גם לא בלחימה נגד דאעש במוסול - היא כשלעצמה הישג ומסר מהדהד בעל משמעות אסטרטגית.

ובדיוק כמו בתהליך עלייה לרגל, שבו המסע עצמו חשוב לא פחות מהיעד - כך גם במלחמה הזו לדרך הנועזת והנחושה שבה חותרים כוחות צה"ל בדרכם להשגת מטרות המלחמה יש משמעות שעומדת בפני עצמה.

מעל לכל, לבחירה במיקוד ההתקפה בלב נכסי שלטון חמאס בעזה יש משמעות שנובעת מתפקידה המרכזי של העיר באופן שבו היא מהווה מעין רחם תרבותי־דתי לכל ממדי הקיום של הארגון.

העיר עזה עצמה היא מוקד החזית ומוקד המלחמה. מההיבט הזה, יכולתו של צה"ל לחדור בהצלחה אל ליבת העיר ולפעול במיקוד מבצעי יעיל בנכסי הליבה בעיר מציגה הישג מערכתי חסר תקדים. גם אם עוד ארוכה הדרך להשגת מטרות המלחמה, ההישג עד כאן נראה בשלב זה כפותח אופק להשגתן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר