עם הפנים למעוז סינוואר: כדי להכריע את חמאס צריך לקנות זמן

ההחלטה הישראלית לאפשר הכנסת סולר לעזה היתה בלתי נמנעת. הרצועה עמדה בפני משבר הומניטרי ממשי. המשמעות היתה הפסקת פעולתם של בתי החולים ושל מתקני שאיבת המים וטיהור השפכים. לחימה בתנאים כאלה מנוגדת לדין הבינלאומי, ועלולה היתה לסבך את ישראל.

קבינט המלחמה הבין זאת מייד. היה לו ברור שתפקוד מינימלי ברצועה הוא תנאי לקיומה של לגיטימציה בינלאומית להמשך הלחימה, בדיוק כמו עוד פצצות ומיירטים לחיל האוויר. שהחיים הם לא סיסמאות חלולות, אלא אוסף של החלטות קשות שנגזרות מהמטרה הסופית. ואם המטרה הסופית היא הכרעת חמאס, צריך לעשות הכל כדי לקנות זמן שיאפשר להשיג אותה.

כדי לנצח, צריך לבודד את עזה

השרים סמוטריץ' ובן גביר, שחברים בקבינט המורחב, תקפו את ההחלטה הזאת. פרשנים פוליטיים יתלו זאת בוודאי בנתונים הקשים שהסקרים האחרונים מעניקים לתפקודם, והצפי העגום לעתידם הפוליטי.

סביר שהיה כאן גם עלבון על כך שההחלטות החשובות באמת מתקבלות בלעדיהם. אבל עם כל הכבוד לאופורטוניזם הפוליטי של השניים ולאגו המוגזם שלהם, צריך לדאוג באמת מהנזק היומיומי שהם גורמים לניהול המלחמה ולהשגת מטרותיה.

זה לא רק העניין העזתי. המציאות שמתנהלת בהשפעתם מול יהודה ושומרון עלולה להתפוצץ לכולנו בפנים, ולפתוח זירה נוספת ומורכבת ביותר. זה נכון גם מול ערביי ישראל, ציבור שמגלה איפוק מוחלט מאז השבת השחורה.

במילים אחרות: בעוד ישראל מתאמצת שזאת תהיה מלחמה כנגד חמאס־דאעש, הגורמים הקיצוניים בממשלה עלולים להפוך את זה למלחמה של ישראל בפלשתינים, או גרוע מכך – של יהודים במוסלמים.

הנושא הזה עולה בכל פגישה של צמרת מערכת הביטחון עם ראש הממשלה והקבינט המצומצם, ובכל פגישה של גורמים זרים (בעיקר אמריקניים) עם ראש הממשלה וצוותו.

הוא קריטי להמשך הלחימה, בדיוק כמו הסוגיה ההומניטרית. כדי לנצח בעזה, חייבת ישראל להמשיך ולבודד אותה; לשמור על אש נמוכה בצפון ובגדה, ועל רגיעה בזירת הפנים.

סביר שהקרע בקבינט יחריף כאשר יידרש להכריע בעסקה לשחרור חטופים. העסקה הזאת מדשדשת בעיקר משום שיחיא סינוואר – שמנהל לבדו את המו"מ מטעם חמאס – מערים עליה קשיים.

כאשר העסקה תתגבש, היא אמורה לכלול שחרור של הילדים והנשים בתמורה לכמה ימים של הפסקת אש. מי שתוקף את העסקה מתעלם מהעובדה שאין טובה ממנה, וספק אם תהיה, ובעיקר – מכך שהיא לא מפריעה לצה"ל להמשיך ולהילחם מרגע שתושלם.

האתגר הפנימי

עד לגיבוש ומימוש העסקה מבקש צה"ל להעמיק את ההישגים בצפון הרצועה. אתמול דווח על לחימה בשכונת זיתון ובמחנה הפליטים ג'בלייה, שני מעוזים מרכזיים של חמאס. סביר שבהמשך יפעל צה"ל גם בשכונות נוספות בעיר.

הרעיון הוא לפגוע במידת האפשר בתשתיות הצבאיות ובאנשי חמאס בעזה, כדי שבעתיד יהיה ניתן לפעול בה ביתר קלות. מאחר שישראל כבר הבהירה כי לאחר השלמת המהלך הנוכחי ייערך צה"ל מחדש ממערב לגדר הגבול וייצא לפשיטות בשטח הפלשתיני, רצוי שהאתגר שיצפה לו יהיה מרודד ככל האפשר.

עוד קודם לכן מתכננת ישראל לפעול גם בדרום הרצועה, שגם בה מרוכזות מפקדות עיקריות של חמאס, ובעיקר בעיר חאן יונס – מקום הולדתו של סינוואר ושל אחיו מוחמד, שמנהל את הלחימה בגזרה הזאת.

גם כאן, לצד המבצע הצבאי יהיה אתגר הומניטרי משמעותי, משום שמאות אלפי פלשתינים יתווספו לפליטים שכבר מרוכזים באזור.

גורמים שונים העירו בסוף השבוע, ובצדק, שבכתבות שהציגו את פעילות הכוחות בעזה נראו חלקם שאננים ובטוחים מדי. זה נובע מהעוצמה שמפגין צה"ל ומההתנגדות המועטה יחסית, אבל יש בכך גם סיכון ברור משום שרפיון בדריכות עלול לעלות בחיי אדם.

נדמה שבשלב הנוכחי זה אחד האתגרים המשמעותיים של מפקדי הכוחות בעזה, ביחד עם אתגרי מזג האוויר שצפוי במחצית הראשונה של השבוע.