כלכלי, מדיני ומבצעי: לישראל שישה אתגרים, וזה הזמן לסנכרן ביניהם

האתגר הצפוני מצד חיזבאללה גדל בהתמדה ואי אפשר להשאיר את יו"ש ללא השגחה • במישור הפנימי, יש לייצב את המשק ולסייע למפונים • ויותר מהכל, הצמרת המדינית-ביטחונית צריכה ללכת לישון בכל לילה ולקום בכל בוקר כשלנגד עיניה תמונותיהם של 239 החטופים

פעילות צה"ל ברצועת עזה, צילום: דובר צה"ל

בפתחו של השבוע השישי למלחמה בעזה, ניצבת ישראל מול שישה אתגרים מיידיים שחובה עליה לסנכרן ביניהם כדי למקסם את הישגיה במערכה.

האתגר הראשון הוא המבצעי, בשטח. צה"ל ישלים השבוע את ההשתלטות על כל חלקי העיר עזה, כחלק מהשלמת אחיזתו בצפון הרצועה. הוא יידרש להחליט כיצד לנהוג בכמה תפוחי אדמה לוהטים, ובראשם בבית החולים שיפאא'.

הדילמה ברורה: מחד, פעילות במתקן קריטי לחמאס תפגע ביכולותיו ותבהיר שאינו חסין בשום מקום. מאידך, היא תצייד את מקטרגי ישראל בטענה שאין לה קווים אדומים.

עשן מיתמר בסמוך לבית החולים שיפא שבעזה, צילום: רויטרס

הלחימה עצמה צפויה להיות סבוכה עוד יותר, משום שחמאס מנסה להגן על המערכים הקריטיים ביותר שלו. עדות לכך ניתנה בפיצוץ המנהרה הממולכדת, שבה נהרגו ארבעת הלוחמים ביום שישי, אירוע מבצעי שהלקחים שלו קריטיים להמשך. לקשיים האלה יתווסף גם מזג האוויר - גשם מאמצע השבוע - שיקשה על הפעילות מהאוויר ועל הקרקע.

האתגר השני הוא מניעת תבערה בזירות נוספות. חיזבאללה אמנם לא פותח במלחמה, אבל האתגר מכיוונו גדל בהתמדה. ביחד עם השיגורים הבלתי-פוסקים מתימן והלחץ הגובר מכיוון עיראק, נדרש צה"ל לשמר הרתעה ולמנוע הסלמה בכמה חזיתות, כדי שיוכל להמשיך ולהתמקד בעזה.

עין ליו"ש

ברקע גם גובר אי השקט ביהודה ושומרון - כהזדהות עם עזה וגם על רקע המצב הכלכלי המעורער (כ־150 אלף פלשתינים שלא יוצאים לעבודה בישראל). ישראל נדרשת לפקוח שבע עיניים כדי להבטיח שיו"ש לא תתפרץ, וכחלק מכך גם לרסן פעילות אלימה מצד גורמים בימין הקיצוני.

האתגר השלישי הוא החטופים. ברקע מתקיימים כל העת מגעים לעסקה גדולה - 100-80 חטופים בתמורה להפוגה של כמה ימים בלחימה - אבל הסיכוי להשגתה, נכון לאמש, בינוני בלבד.

עצרת המחאה למען החטופים בתל אביב. ברקע, מגעים לעסקה גדולה, צילום: גדעון מרקוביץ'

ועדיין, הצמרת המדינית-ביטחונית צריכה ללכת לישון בכל לילה ולקום בכל בוקר כשלנגד עיניה תמונותיהם של 239 החטופים. אפשר להניח שנעשה כל מאמץ מבצעי או דיפלומטי כדי לקדם את הסוגיה, אבל מתישהו בקרוב יידרש גם להציג תוצאות.

האתגר הרביעי הוא מדיני, במטרה לייצר לגיטימציה להמשך הפעילות. רוב הממשלים במערב ובאזור ממשיכים לתמוך בישראל, אבל הם גם שואלים יותר שאלות וניצבים בפני ביקורת גוברת בדעת הקהל שלהם.

זה מחייב את ישראל להשקעה עודפת בדיפלומטיה, ולהשקעה מקבילה בלחימה בעזה - בהימנעות ככל האפשר מפגיעה בחפים מפשע, ואפשר שגם בהקלות הומניטריות מסוימות שיקנו לה בתמורה אוויר בינלאומי לפעולה.

לא לוותר על ההסברה

האתגר החמישי הוא הסברה. ישראל מדממת בתחום הזה שהוזנח תמיד, וביתר שאת בשנה החולפת. היא לא תוכל לנצח בו, אבל עליה לשפר משמעותית את התמודדותה, בין השאר בגיוס מיידי לפעולה של מוחות וחברות שמתמחים בתחום.

הפגנה פרו פלשתינית בלונדון, צילום: אי.פי.אי

זה לא קורה בגלל אגו ופוליטיקה, אבל גם במקרה הזה המדינה חשובה יותר. זאת זירה מרכזית שהשפעותיה קריטיות על החלטות מנהיגים, על עוינות לישראל, לישראלים ולחברות ישראליות, ועל אנטישמיות כלפי יהודים ברחבי העולם.

גם ייצוב המשק חשוב למערכה

האתגר השישי הוא בזירת הפנים, בכל מה שקשור לייצוב המשק, לפתיחת חסמים ובעיקר לסיוע למפונים ובראשם לפליטי העוטף. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מרבה אמנם להלעיט את התקשורת בנפלאות מעשיו, אבל התוצאות דלות.

דוגמה: קברניטי בארי, הקיבוץ שספג את המכה הקשה ביותר ב־7 באוקטובר, סיפרו שלשום כי דרושים להם 10 מיליון שקלים כדי לתפעל את הקיבוץ מחדש במקום משכנו הנוכחי בים המלח. וכמה הם קיבלו עד כה מהאוצר? שני מיליון שקלים. את השאר הם שילמו מקופת הקיבוץ. למי שתוהה, סמוטריץ' לא ביקר אותם עד כה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר