התכנון המדויק, הסיבה לפעולה ומה צפוי לקרות בהמשך: מאחורי הקלעים של המבצע בג'נין

המבצע שהחל הלילה בג'ניןהיה רק שאלה של זמן. היקף הפיגועים שיצאו מהאיזור, כמו גם מספר המבוקשים שניסו למצוא במחנה הפליטים המקומי עיר מקלט, גרמו לגורמי הביטחון, ובעיקר לשירות הביטחון הכללי, לדחוף למהלך שיצמצם את מספר החמושים ואמצעי הלחימה בשטח, ובעיקר יערער את תחושת הביטחון המוגזמת של החמושים שהסתובבו במקום ללא דין וללא דיין.

ההחלטה הסופית על היציאה למבצע בג'נין התקבלה בדיון שערך ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במטה השב"כ לפני כעשרה ימים. זאת לאחר, שכפי שחשפנו לפני כחודשיים ב"ישראל היום", במערכת הביטחון דנו באפשרות הזו כבר תקופה ארוכה.

כפי שדיווחנו בזמן אמת, שירות הביטחון הכללי, שמכיר בצורה אינטימית את ההתרעות לפיגועים, תמך במבצע נרחב, אך בצה"ל הציגו חזית לא אחידה בנושא, כאשר חלק מבכירי הצבא טענו כי לישראל יש חופש פעולה בגדה המערבית גם ללא מבצע נרחב. בסופו של דבר, אירועי השבועיים הובילו להכרעה שהתקבלה, ובמיוחד העובדה שלפני כשבועיים עלה "פנתר" מטען שהונח לכוחות בעת שיצאו מפעילות מבצעית בג'נין, ויממה לאחר מכן נרצחו ארבעה ישראליםבפיגוע בתחנת הדלק בעלי.

בשלב זה, השאלה הייתה לא אם, אלא מתי ואיך. המיקוד דווקא בג'נין היה ברור, לאחר שבשנתיים האחרונות יצאו ממנה יותר מ-50 פיגועי ירי, ו-19 מחבלים שברחו למקום מאז 2022 כדי שג'נין תשמש להם עיר מקלט. בסופו של דבר אושר מבצע מוגבל בהיקפו ובלוחות הזמנים שלו. המטרה כפי שהגדיר אותה מפקד אוגדת איו"ש, תא"ל אבי בלוט, בדף מפקד ששלח לחיילו, היא "לשנות את המצב ולהרחיב את חופש הפעולה", כאשר המשימה היא "לייצר שליטה מבצעית, לסכל ולעצור מחבלים, להשמיד תשתיות אויב ולהחרים אמצעי לחימה".

למרות שבמערכת הביטחון היו רוצים לשמור על המבצע המתוכנן תחת מעטה חשאיות, הסוד היה גלוי וידוע לרבים. לא מעט ממערכות התקשורת בארץ ידעו על המבצע, וכך גם עיתונאים פלשתינים. כמה שעות לפני תחילת המבצע, בסביבות השעה 21:00, השמועות פשטו גם בקרב הפלשתינים, לאחר שתמונות של כוחות צה"ליים נצפו בפאתי ג'נין ותמונותיהם הופצו ברשתות החברתיות.

הפתעה מהאוויר

למרות שדלף המידע, בצבא לא שקלו בשום שלב לבטל או לדחות את המבצע, וההפתעה, לטענת גורמים צבאיים, הגיע מכיוון אחר – מהאוויר, כאשר צה"ל פתח את המבצע בסדרה של יותר מ-10 תקיפות אוויריות במחנה הפליטים ג'נין. קולות זמזום המל"טים ותמונות העשן המיתמר מוכרות לנו מעזה, אבל בגדה המערבית המראות הללו לא נראו כמעט שני עשורים.

לאחר התקיפות האוויריות, שהשמידו בין היתר חמ"ל טרור במחנה הפליטים, נכנסו כוחות מיחידת הקומנדו ומגדודי הסיור של חטיבות החי"ר למקום, החלו לעצור מבוקשים, איתרו מטענים בתוך מבנים, משגר רקטה, אמצעי לחימה ועוד.

שלא כמו במבצע "חומת מגן" לפני כשני עשורים, במסגרת המבצע הנוכחי, שאפילו לא קיבל שם מיוחד, הכוחות לא עוברים מבית לבית במטרה להחרים את כל אמצעי הלחימה, אלא מגיעים ליעדים מודיעיניים ספציפיים, בהתאם לרשימות שהועברו על-ידי שירות הביטחון הכללי. ברגע שתסתיים ההגעה לכל האיתורים והיעדים שהוגדרו יושגו, יצאו הלוחמים ממחנה הפליטים ללא כל כוונה להישאר במקום, אולי אפילו עוד הערב.

אך השאלה הגדולה היא מה יהיה הלאה. אחד ההישגים הגדולים של ישראל בשנה האחרונה היא העובדה שלמרות גל הטרור הנרחב, הרוב המכריע של האוכלוסיה הפלשתינית לא הצטרף למעגל הטרור, ואפילו לא תומך בו, כאשר ג'נין ושכם נותרו מוקדי טרור יחסית יוצאי דופן.

נכון לשלב זה של המבצע, אין חילופי אש אינטסיביים בתוך ג'נין, אך אם מסיבה כל שהיא המבצע יסתבך שלא בהתאם לתכנון, ההישג הישראלי של השנה האחרונה יכול לעמוד בסכנה. במקרה כזה, קיים חשש כי צעירים נוספים יצטרפו למעגל האלימות וישימו ידם על כלי נשק שנמצאים בשפע ברחבי יהודה ושומרון. לכך, עשויות להיות השלכות לא פשוטות על המצב הביטחוני של ישראל.