המחבל חדר דרך מעבר חירום, הלוחם והלוחמת שנהרגו לא ירו בנשקם: הפרטים שידועים על הפיגוע בגבול עם מצרים - והשאלות הקשות

הפיגוע בגבול מצרים – הסוגיות הכואבות שיידרש להן מענה: לאחר ששני לוחמים ולוחמת נהרגו היום (שבת), עולות כמה שאלות, שייתכן ויימצא להן מענה בתחקיר המשותף של צה"ל וצבא מצרים.

השאלות המרכזיות

1. האם יש הצדקה להציב שני לוחמים למשמרת של 12 שעות, מ-09:00 עד 21:00?
2. האם פריסת הכוחות תואמת את המשימה המבצעית?
3. ניתוח לוחות הזמנים: מה בדיוק קרה מהרגע שבו עלו הלוחם והלוחמת למשמרת לילה ועד שמפקדת המחלקה הגיעה לעמדה בבוקר? מתי חצה המחבל לשטח ישראל? באיזה שעה ירה בלוחם ובלוחמת? כל כמה זמן אמור להיווצר קשר עם לוחמים בעמדה והאם הכוחות פעלו לפי הנהלים בהקשר זה?
4. כיצד מטפל צה"ל בנקודת התורפה של מעברי החירום בגדר "שעון חול", המוכרים היטב גם לצבא המצרי?
5. האם פעולת מפקד החטיבה במרדף אחר המחבל המצרי לא הייתה נמהרת מידי, והאם לא נכון היה לעשות אותה עם פחות סיכון לכוחות, באמצעות סגירת השטח ויכולות טכנולוגיות?

6. האם המחבל פעל לבד או בשליחות ארגון כלשהו? והאם מפקדיו או חבריו בצבא המצרי ידעו משהו על כוונתו?

מדברי דובר צה"ל, תא"ל דני הגרי בערב, עולה כי המחבל חדר דרך מעבר חירום. עוד עולה כי הקשר האחרון עם הלוחם והלוחמת היה ב-04:15 לפנות בוקר. הם אותרו ככל הנראה רק לאחר כחמש שעות.  כמו כן, השניים לא ירו כלל בנשקם. המחבל בסופו של דבר אותר על ידי רחפן.

כאמור, השלושה ככל הנראה נהרגו בחסות הברחת סמים שסוכלה בסביבות 2:30 לפנות בוקר, במרחק של כ-3 ק"מ מהעמדה הצה"לית הסמוכה. מתחקיר ראשוני של האירוע עולה כי לאחר שחדר לשטח ישראל, ככל הנראה בסביבות 06:00 ל-07:00 בבוקר, הגיע המחבל לעמדה שבה הוצבו לוחם ולוחמת מגדוד ברדלס, סמל ליה בן-נון ז"ל ולוחם נוסף ששמו טרם הותר לפרסום, לשמירה של 12 שעות רצופות, וירה בהם בזה אחר זו.

השניים לא ירו לעבר המחבל באמצעות נשקם האישי. רק בסביבות השעה 09:00 בבוקר הגיעה למקום מ"מית עם חיילים נוספים, ומצאה את השניים ירויים במרחק של מטרים בודדים אחד מהשנייה.

או אז הוקפצו למקום כוחות רבים, וביניהם גם מפקד החטיבה ומפקד האוגדה. לאחר זמן לא רב אותר המחבל על-ידי רחפן צה"לי כק"מ וחצי בתוך שטח ישראל, והכוחות פתחו במרדף בין היתר במטרה להפליל אותו ולברר אם אכן מדובר במחבל. למרות שהכוחות ידעו את מיקומו המדויק של החשוד, המחבל הצליח להפתיע את הכוחות ולפתוח לעברם באש קטלנית, שממנה נהרג לוחם שלישי מגדוד ברדלס, סמל ראשון אוהד דהן ז"ל, שהיה בחפ"ק המח"ט, נגד נוסף נפצע. בשלב זה התפתחו חילופי אש עם המחבל, שבמהלכן הוא מצא את מותו.

שאלת פרופיל המחבל

השירות לאורך גבול ישראל מצרים הוא שירות שוחק, בתנאי מזג אוויר לא פשוטים. צה"ל בדרך כלל פורש לאורך הגבול את הגדודים המעורבים, והמצרים מצידם, שולחים לגבול שוטרים, שלא ממש ידועים באיכותם, בלשון המעטה. השוטרים המצריים מוצבים לאורך הגבול לתקופות ארוכות, שבמהלכן הם מאוימים תדיר על-ידי מחבלי דאע"ש המסתובבים בשטח המצרי באין מפריע, ועל-ידי קבוצות מבריחים שלא חוסכים שימוש באש חיה לצורך ביצוע משימתם.

לא ברור האם השוטר המצרי שחצה לישראל הוא אדם מעורער בנפשו שהשירות המורכב לאורך גבול ישראל החמיר את מצבו, או שמא מדובר באדם בעל מניעים לאומניים או דתיים שתכנן מראש את החדירה לישראל ואת הפגיעה בחיילי צה"ל. התחקיר המשותף של צה"ל וצבא מצרים מן הסתם יעסוק בשאלה זו, ויבחן גם אם פעל בשליחות ארגון כלשהו. כן תצטרך להיבחן השאלה אם עמיתיו או מפקדיו של אותו שוטר ידעו על כוונותיו, ואם כן, מדוע לא מנעו ממנו מלבצע את זממו.

בצד הישראלי של הגבול ליקוי המאורות גדול גם כן, והשאלות בנוגע להתנהלות הכוחות ולהנחיות שקיבלו מטרידות מאוד. כך, ניתן לתהות האם זה סביר שמציבים שני לוחמים לשמירה של 12 שעות תמימות, בין 09:00 ל-21:00? האם הכוח עמד בנהלים, ומה בדיוק קרה מהרגע שבו חדר המחבל המצרי לשטח ישראל ועד שהלוחמים נמצאו ירויים בעמדתם. בצה"ל לא ענו תוך כמה זמן נשלח כוח לבדוק מה מצבם.

שאלה נוספת נוגעת להתנהלות הכוחות לאחר מציאת הלוחם והלוחמת הירויים בעמדתם. כל בר דעת בוודאי יכול היה להניח שבשטח נמצא מחבל חמוש הממתין לכוחות. האם נכון היה להסתער על השטח ולפתוח במרדף מהיר, מבלי לחשוב כיצד ניתן לסגור את השטח שכוח האל הזה באמצעים טכנולוגיים ואחרים, מבלי לסכן את הכוחות.

בצה"ל יצטרכו לבדוק עוד האם סידורי השמירה באזור הולמים את הסיכונים הנשקפים מגבול מצרים בתוואי שטח מורכב והררי, ויידרשו להפיק את הלקחים בהקדם ולדרוש גם מהמצרים לעשות בדק בית רציני ולהפיק את הלקחים הנדרשים.