הדרך היחידה למגר את הטרור - בניית יישובים נוספים

הלל ויגל יניב ז"ל, בכל פעם שתמונתכם מופיעה על המסך, או בעיתון על הדלפק, אני משפילה מבט. לא מסוגלת להכיל את האור בעיניים הירוקות והבורקות שלכם. אור וטוב שהרוע הצליח לכבות בכמה יריות, כך סתם באמצע היום. אני משפילה מבט מול פניכם, בחורי חמד, אחים יקרים, מול הוריכם הגיבורים שנושאים את הזוועה הזו באצילות מעוררת השתאות, וחשה את חוסר האונים מציף אותי. מרגישה את תחושת ההשפלה בכל נקבובית בעור, על כך שיהודים אינם יכולים לנסוע בבטחה בארצם ובמדינתם.

חווארה איננה רחוקה ממקום מגוריי בעפרה, ולא פעם בדרכנו לשומרון אנו עוברים ברחובותיה. ביום העצמאות האחרון נסענו שם עם ילדינו וזכינו לחוויה משפילה. כשעמדנו בפקק בלב הכפר, נער פלשתיני זינק אל המכונית שלנו ותלש את דגל ישראל שהתנפנף בחלון הרכב. כדי להשיב במעט את הכבוד האבוד רדף נהג הרכב אחרי הצעיר, שברח כל עוד רוחו בו. המשכנו לנסוע עם מקל של דגל שבור, ועם תחושת חמיצות בלב.

כשדגל נגדע זהו רק סמל, כשחיים נגדעים הלב רותח. וכשהלב רותח יש אנשים שמאבדים את הבלמים ועושים מעשים שלא ייעשו. מעשים ברבריים של פגיעה חסרת הבחנה בחפים מפשע. את המעשים הללו כינו בתקשורת "אלימות המתנחלים", וכך גם קראה לזה ארה"ב כשגינתה אותם.

יותר מחצי מיליון איש גרים בהתנחלויות, 99.9% מהם מעולם לא נקטו אלימות, ובכל זאת הודבקה להם באופן המכוער ביותר המילה אלימות. המכנה המשותף היחיד שמחבר בין חצי מיליון איש שנקראים מתנחלים הוא החלוציות למען יישוב הארץ. אלימות אינה חלק מזה. מתנחל אלים הוא מחבל שמקומו מאחורי סורג ובריח.

ובכל זאת, מה עושים עם תחושת ההשפלה? מחזקים את ידי חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, שהם הגורמים היחידים שיכולים לפעול בשם עם ישראל כדי לרדוף ולחסל את המחבלים. ועושים מה שמתנחלים עושים - בונים ומקימים עוד יישוב. הטרור כבר היה מחוסל מזמן אם הפלשתינים היו יודעים שעל כל נרצח יקום פה יישוב חדש. אבל לצערנו ממשלת ימין מלא לא הקימה את היישובים יגל והלל, אלא פינתה את היישוב אביתר. אותה ממשלה ניהלה לבושתנו משא ומתן חשאי בעקבה על הקפאת בנייה. אם ממשלת ישראל רוצה לרומם את הרוח, להחזיר את הביטחון ואת המשילות, יש רק דרך אחת לעשות זאת: לבנות.