"צריך לחזק את הזהות הישראלית": בנגב רוצים אכיפה - ומקבלים פחד

מספר האירועים שהתרחשו באזור ואי־האכיפה במגזר הבדואי ממחישים את חוסר האונים של התושבים • 67% מהתושבים חושבים שהממשלה לא עשתה מספיק בנושא • ראש מועצת רמת נגב: "רוצים אותם כחלק מהמדינה"

"חוששים לביטחונם האישי". מתפרעים בדרום, צילום: AFP

לפי "גוגל טרנדס", בשנת 2022 חיפשו בישראל הכי הרבה את המילה "משילות" באזור הדרום. לדעתם של רבים זה לא במקרה - תושבי הדרום מחפשים משילות, תרתי משמע, וטרם מצאו.

בשבוע האחרון הוצתה קונדיטוריית "מרטין", המוכרת לכל אחד בבירת הנגב, והעבריינים עדיין מסתובבים חופשי - אף שיש תיעוד ברור של האוטו האפור שבו הגיעו. ביום ראשון, מורה תושבת כסייפה נפגעה מירי תועה בבית הספר במהלך קרב יריות בין חמולות, והאירוע הזה לא פתח את מהדורות החדשות.

ביום שני אחר הצהריים, אוטובוס של תלמידות אולפנה נרגם באבנים בדרך לאילת, ובנס זה הסתיים ללא נפגעים. בשבת האחרונה, תושב תראבין ניגח שתי מכוניות ופצע שני שוטרים באורח קל ליד אום בטין. אירוע דומה התרחש באותו יום גם בבאר שבע - שני חשודים ברכב גנוב ניגחו ניידת משטרה ופצעו שוטר. בתווך נתפסו עוד כמה רובי סער, קטטות ועוד אירועים מהמנעד העשיר של המציאות הדרומית, שבה המשטרה עושה את העבודה - אבל זה פשוט לא מספיק. כשאוספים את כל האירועים יחד, נוצרת התחושה שהמציאות הבלתי נסבלת בדרום כבר הפכה לשגרה, שגרה של פחד, והתושבים נשארים ללא פתרון.

הפרות סדר ברהט, צילום: דודו גרינשפן

בסוף נובמבר, ביום הזיכרון הממלכתי של דוד בן־גוריון, ייערך כנס בנגב שבו יוצג לראשונה דו"ח מיוחד שנתוניו נאספו בחודשים האחרונים, עוד טרם הבחירות, שבוחן את סוגיית המשילות ושבו, בין היתר, מדדו בדיוק את התחושה הזאת - הפחד.

רוב תושבי הנגב, יהודים וערבים כאחד, חוששים לביטחונם האישי. הסיבות המרכזיות הן הבטיחות בדרכים, הגניבות והעבירות הלאומניות.

כמו כן, 67% מהתושבים חושבים שהממשלה היוצאת לא עשתה מספיק בנושא זה. הדו"ח הוזמן על ידי קרן מיראז', ראש המועצה האזורית רמת נגב ערן דורון, ומנכ"ל משרד התיירות לשעבר אמיר הלוי.

ירי לעבר רכב הסעות ברהט

המקל והגזר

דורון הסביר ל"ישראל היום" על עקרונות המשילות בנגב: "אני חושב שאכיפה היא בהחלט הדבר המרכזי שצריכים להשקיע בו, מבחינת נוכחות משטרה, פרקליטות ובתי המשפט - הכל נכון, ואין דרכי קיצור. אבל גם אם נתפוס את כל הפושעים, ונעשה את העבודה הכי טוב שיש - יש 300 אלף בדואים, מה עושים איתם?". דורון מסביר שהדבר הכי חשוב הוא חשיבה לטווח הארוך: "המדינה צריכה להיות חכמה ויצירתית. מעבר לאכיפה, צריך לחזק משמעותית את היכולת של המדינה להפוך אותם מפורעי חוק לשומרי חוק, קרי - תעסוקה, קהילה, חינוך ותשתיות. זאת לא מלחמה בין יהודים לערבים - זאת מלחמה בין שומרי חוק לפורעי חוק".

דורון ממשיך: "השבוע נולדו יותר ילדים בדואים מילדים יהודים בסורוקה. האם בעוד 20 שנה הילד הבדואי שנולד היום יהיה מבריח או סוחר סמים - או שישמור על הגבול ויהיה חלק ממגרש המשחקים הישראלי?". 

"צריך להפוך אותם מפורעי חוק - לשומרי חוק". ניידת משטרה בעיר רהט, צילום: דודו גרינשפן (צילום ארכיון)

לחזק את הזהות הישראלית

דורון מוסיף: "לכן צריך לחזק את הזהות הישראלית. אני מסתובב בכפרים מוכרים, שהמדינה השקיעה בהם מיליונים בפיתוח, וכשאני נכנס לכיתה ורואה צילום של ילדה עם עץ זית, וכתוב 'עץ זית מסמל את הקשר לאדמה, וזאת אדמה פלשתינית' - פה זה האתגר. אנחנו צריכים אותם רופאים, חיילים וחלק ממדינת ישראל".

הממשלה היוצאת, לדבריו, לא עשתה מספיק, אף שניסתה וכן עבדה לפתרון הבעיות בנגב. ועדיין, הצעד הראשון שדורון רוצה לראות על מנת לקדם את עניין המשילות - הוא הכביש. הדרכים והצירים בנגב הם נקודת המפתח. "המשילות מתחילה בכביש. המבריחים נוסעים על הכבישים, הפורצים נוסעים על הכבישים - ואף אחד לא נמצא בכבישים.

"אני לא רוצה לראות מצב שבו משטרת התנועה מחלקת לתושבים שלי או לי דו"חות כי נסענו 20-10 קמ"ש יותר מהמותר - ומתעלמת מהפושעים, שבאמת צריך לאכוף. צריך לזכור מה קרה בשומר החומות בכביש 31 ובכביש 25 (שנחסמו עקב התפרעויות; א"י). אצלי ביישוב היו פריצות, אז אני רוצה לראות בכניסה של ביר הדאג' בדיקה - מי מסתובב עם אוטו גנוב, למי אין רישיון, למי יש בטנדר תוצרת חקלאית או דברים אחרים. זה הצעד הראשון שדרוש כאן".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר