פרשנות
הסכם הגבול הימי עם לבנון: ככה לא נראה "הסדר היסטורי"
יש ערך להסכמה אך מי שידקדק במילים ימצא שהיא מוגבלת • לבנון השאירה לעצמה פתח עתידי לחדש את הוויכוח - "מכתב ערבויות" אינו אלא טריק ביחסי ציבור שיפוג כשלאמריקנים יתחשק
, עודכן
0השמעה
לראשונה מזה שנים רבות, גם אם באופן עקיף, נחתם הסדר כלשהו בין ישראל ללבנון.
המסמך מסיר את החשש מפני הפעלת אסדת כריש ומוריד במקצת את המתיחות התמידית מול חיזבאללה. ממשל ביידן רושם עוד כמה נקודות לזכותו של ראש הממשלה לפיד. בעתיד, ישראל אפילו תקבל אולי כמה דולרים. הבעיה היא רק שצד ההוצאות ארוך יותר.
כדי להגיע להסכם ישראל שילמה את מלוא המחיר. כל המשולש שהיה שנוי במחלוקת נמסר ללבנון, עד האינץ' האחרון. זהו תקדים שיילמד על ידי כל השחקנים האזוריים, כולל חמאס בעזה שמעוניין בהפעלת אסדת גז מול חופי אשקלון.
בסבבי השיחות הקודמים לאורך העשור האחרון ישראל הסכימה להתפשר על 60% לכל היותר מהשטח. גם המתווכים האמריקנים הקודמים העידו על כך. איש לא העלה בדעתו לבצע התקפלות מלאה. לפיד וגנץ כן.
בתמורה לוויתור העצום ישראל קיבלה הסכמה לבנונית־חיזבאלונית לקו הגבול הימי שבין המדינות. יש ערך להסכמה, אך מי שידקדק במילים ימצא שהיא מוגבלת, שכן בנוסח הרשמי מדובר על "סטטוס קוו" בנוגע לקו, ולא גבול המוכר באו"ם.
כלומר, הלבנונים במפורש משאירים לעצמם פתח עתידי לחדש את הוויכוח. הם אמנם מתחייבים "שלא יהיו תביעות לשינוי הקו", אך המחלוקת עצמה נולדה משום שזה בדיוק מה שעשו - שינו את הקו מספר פעמים לאורך השנים. אמינות ויציבות, איך לומר, הן לא הצד החזק שלהם.
כדי להעניק לעצמה ביטחונות מפני הפרות כאלה ואחרות של ההסכם, לשכת לפיד הציגה מכתב ערבויות אמריקני. תיאורטית פטנט מצוין. מעשית - מה בדיוק תעשה ארה"ב אם חיזבאללה יפר את ההסכם? תילחם במקומנו? ודאי שלא. "מכתב ערבויות" אינו אלא טריק ביחסי ציבור שיפוג כשלאמריקנים יתחשק.
מעניין שהגורמים האמריקניים שתדרכו אמש את התקשורת כלל לא ציינו את קיומן של אותן ערבויות. הם גם הדגישו שחיזבאללה אינו צד להסכם. מדבריהם עלה רק הצורך הלבנוני בהסדר שאולי יספק קצת אנרגיה ללבנונים המסכנים. זה מה שהטריד את אנשי ביידן.
ביודעו שההסכם דל הישגים, לפיד שיטה בדעת הקהל כאשר התגאה ש"ישראל מקבלת 100% ממאגר כריש". אבל ממש כפי שאמרו הנציגים האמריקנים, "כריש אינו חלק מהשטח הנתון במחלוקת". גם הטענה שההסכם משחרר את לבנון מתלות באיראן זורה חול בעיני הציבור. גם אם יש גז במצבור 'קאנא', הוא יהיה בר הפקה רק בעוד שנים, שבמהלכן תמשיך ארץ הארזים להיות תלויה באיראן.
השורה התחתונה עגומה־משהו - תחת לחץ אמריקני כבד, וכדי לקבל קצת שקט מנסראללה, ישראל ויתרה על הכל. לא כך נראה "הסכם היסטורי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנואריאל כהנא
כתב מדיני
פרשן ישראל היום לתחום המדיני וארה"ב. התחיל את הקריירה העיתונאית ב-1996 כעורך וכמגיש יומני חדשות בערוץ 7. במקביל, פרסם כתבות ותחקירים ב"הצופה" ובירחון "נקודה". ב-2006 הצטרף ככתב וכעורך כלכלי ל"מקור ראשון". ב-2009 החל לשמש כתב מדיני של "מקור ראשון", ובהמשך של מעריב ושל אתר nrg. ביוני 2018 עבר לשמש כתב מדיני ב"ישראל היום". בין היתר, חשף את היקפי התמיכה האירופית בעמותות שמאל בישראל, פרסם תחקיר על אודות סוכן שב"כ שמכר כלי נשק לאחים קהלני מקריית ארבע, שהורשעו בניסיון לרצח פלשתיני. סיקר את מרבית האירועים המדיניים בעשור האחרון, ובהם ביקורים של נשיאים וראשי מדינות בישראל. התלווה אל משלחות ראש הממשלה בביקוריו ברחבי העולם - בוושינגטון, בדרום אמריקה, ברוסיה, באירופה ובאסיה. קיים ראיונות רבים עם אישי ציבור בישראל ובעולם, בכלל זה עם נתניהו, סגן הנשיא האמריקני לשעבר, מייק פנס, המועמד הרפובליקני לנשיאות, רון דה סנטיס, שר החוץ האמריקני מייק פומפאו, חברי קונגרס רבים, קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ ושגרירי ארצות הברית בישראל. למד בישיבת ההסדר "אור עציון" ושירת כלוחם בשריון. בעל תואר ראשון בלוגיסטיקה וכלכלה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני בלימודי תקשורת מהאוניברסיטה העברית. נשוי ללימור ואב לשבעה. מתגורר ביישוב גבע בנימין (אדם).
