גם מבצע עומק על הפרק: נשקלת הקשחת צעדים נגד האוכלוסייה הפלשתינית

ההיתקלות היום (רביעי), שבה נהרג רס"ן בר פלח, מציבה את ישראל בצומת החלטות. על הפרק: המשך הפעילות במתכונתה הקיימת, או הקשחת המדיניות, לרבות אפשרות לפעולות צבאיות נרחבות יותר וצעדים אזרחיים שיקשו על האוכלוסייה הפלשתינית.

ההיתקלות עצמה מעלה כמה שאלות ברמה הטקטית, שבוודאי יתבררו בתחקיר המבצעי. התצפיות אמנם זיהו את המחבלים, אבל לא זיהו שהם חמושים, ולכן התאפשר להם להפתיע ולפגוע בקצין הנח"ל. ייתכן שהדבר מצביע על צורך לחדד או למקד אמצעים או נהלים מסוימים, אבל מי שמצפה ל־%100 מודיעין מקדים בכל אירוע - צפוי להתבדות

מכוחות מיומנים שפועלים מזה זמן בגזרה מצופה לפתור אירועים כאלה גם כשהם קורים במפתיע. לעיתים הדבר כרוך במחיר דמים, כפי שאירע אתמול. למרות זאת, הכוח התעשת, הסתער והרג את המחבלים, כמצופה ממנו (בהובלתו של מפקד החטיבה, אל"מ אריק מויאל). עם כל הקושי והכאב, זה חלק מהסיכון המבצעי שכרוך במאבק בטרור. מי שגוזר מכך את הצורך להרוג כל חשוד גם בהיעדר מידע מפליל או להקל בהוראות הפתיחה באש, יוביל בהקדם להרג מיותר של חפים מפשע. העובדה שצה"ל נמנע מכך מבדלת אותו מארגוני הטרור.

התקרית הזאת מלמדת על שתי בעיות עמוקות ומטרידות. הראשונה, שבולטת כבר יותר מחצי שנה, היא המוטיבציה הגוברת של צעירים, בעיקר בצפון השומרון, לבצע פיגועים. זה ניכר בהתנגדות הגוברת לפעולות המעצר של צה"ל באזור ג'נין ושכם (ובכמה מקרים גם בגזרות אחרות) ובעלייה במספר הפיגועים, בניסיונות הפיגוע ובפיגועים שסוכלו.

הסתה ברשתות

הסיבות לכך מגוונות: החל מירידה תלולה ביעילות המבצעית ובמוטיבציה של מנגנוני הביטחון הפלשתיניים לפעול בצפון השומרון, שמובילה לירידה במשילות באזור, דרך פעילות אינטנסיבית ברשתות החברתיות - בעיקר בטיקטוק - שמניעה צעירים פלשתינים רבים לצאת לרחובות, ועד לעובדה שהדור הנוכחי לא "צרוב" בזיכרונות ממבצע חומת מגן, על הטנקים והחיילים ששעטו ברחובות הערים הפלשתיניות וההרתעה שהושגה באמצעותם.

הבעיה השנייה, שמטרידה לא פחות, היא העלייה במעורבותם של אנשי מנגנוני הביטחון הפלשתיניים בפיגועים (ולעיתים של קרובי משפחתם). אחד המחבלים אתמול היה איש המודיעין המסכל הפלשתיני - השותף של השב"כ בגדה. אי אפשר לגזור מכך שכל פעילי המנגנונים הם מחבלים בפוטנציה, אבל חובה לגזור מכך שיש בעיה, שהיא קודם כל בעיה פלשתינית, ואחר כך בעיה ישראלית.

הפרטנר הפלשתיני

מנגנוני הביטחון הפלשתיניים הם הפרטנר העיקרי של ישראל ביו"ש, בהיעדר שיח מדיני בין הצדדים. מאז האינתיפאדה השנייה הם פעלו בגדה לסיכול אלפי פיגועים ולמעצר מבוקשים. הם לא עשו זאת למען ישראל, אלא כדי להקטין את איום הטרור - בעיקר של חמאס והג'יהאד האסלאמי - שמאיים בראש ובראשונה על הרשות עצמה. היחלשותם כעת יוצרת ואקום שעלול לשאוב לתוכו את ארגוני הטרור, את פליטי המנגנונים שיחפשו מקור השראה חדש, וגם סתם צעירים משועממים.

זה יחייב את ישראל להגביר את הפעילות המבצעית ולשקול נקיטת צעדים נוספים. במערכת הביטחון יש כבר מי שמדברים על מבצעים עמוקים וארוכים יותר בצפון השומרון, וגם על צעדים שיגבילו את האוכלוסייה - מסגרים מקומיים ועד הגבלות תנועה - בתקווה שהאזרחים יפעילו לחץ על הרשות הפלשתינית ועל מנגנוני הביטחון שלה לבלום את האלימות.

האתגר הזה יגבר בשבועות הקרובים גם על רקע חגי תשרי. העליות לרגל לירושלים ולהר הבית ישמשו בוודאי שלל גורמים כדי לטעון שוב שאל־אקצא בסכנה, בניסיון לעורר אלימות עממית. צה"ל, השב"כ והמשטרה חייבים להיערך לכך מראש, בעיקר בתגבור כוחות ואמצעי מודיעין, כדי לחצות את החודש הקרוב בשלום וללא הסלמה שעלולה להקרין על יו"ש כולה וגם על גזרות נוספות.