"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נתוני שב"ס נחשפים: הסיתו נגד המדינה - ועצורים בבית עם אזיק אלקטרוני

עלייה של 95% בסך העצורים המפוקחים מרחוק • 17% מהם נעצרו באירועי תשפ"א שהובילו למבצע "שומר החומות" • ח"כ בן ארי, יו"ר הוועדה לביטחון הפנים של הכנסת: "האיזוק הוא פתרון טכנולוגי יעיל"

, עודכן
0השמעה
פרעות מאי 2021 (למצולמים אין קשר לידיעה), צילום: מישל דוט קום

חשיפה: מתוך כל העצורים שבית המשפט שלח לבתיהם בפיקוח אלקטרוני, 17% מואשמים בעבירות של ביטחון המדינה – מרביתם, ובהם איש דת מוסלמי, נעצרו בעקבות האירועים האלימים שהובילו למבצע שומר החומות, לאחר שהסיתו נגד המדינה.

מנתוני שירות בתי הסוהר - שהוצגו ליו"ר ועדת ביטחון הפנים של הכנסת, ח"כ מירב בן ארי, ומתפרסמים כאן לראשונה - עולה כי משנת 2019 ועד היום חלה עלייה של 95% במספר המפוקחים, רובם על עבירות אלימות וסמים (ראו טבלה). מי שאמון על הפיקוח היא יחידת מעוז, המהווה חלופת כליאה לעצורים עד תום ההליכים ואסירים ברישיון, באמצעות פיקוח אלקטרוני ואנושי.

עוד עולה מהנתונים כי עצור בפיקוח אלקטרוני עולה למדינה 63 אלף שקלים בשנה, לעומת עלות שנתית של 265 אלף שקלים לעצור בבית מעצר. לצד החיסכון הכלכלי, בשב"ס טוענים כי יתרונות הפיקוח האלקטרוני הם במניעת נזקי המאסר בתוך בתי הסוהר, בשהייה במסגרת הקהילה ובפוטנציאל לשיקום, והוא גם נותן מענה למחסור במקומות כליאה ולצפיפות בבתי הסוהר.

רק שלשום נמנעה עבירת מין ודאית בקטין, כשבמהלך פעילות מבצעית על מפוקח ברמת מסוכנות גבוהה ממרכז הארץ, הגיע לביתו קצין הפיקוח של "צור", היחידה של שב"ס לפיקוח על עברייני מין בקהילה, ומצא אותו יושב עם קטין על המיטה בחדרו. מתשאול שערך הקצין עלה כי המפוקח פגש את הקטין ברחוב, והצליח לשדלו להגיע אליו לביתו כדי לדבר איתו בנוגע לעבודה שהציע לו. בשב"ס אמרו כי "גיל ומין הקורבן תואמים את עבירת המקור", וכי המפוקח נעצר והועבר לידי המשטרה.

"זו כליאה לכל דבר"

באשר לעצורים בגין פגיעה בביטחון המדינה, מקור ביטחוני אישר ל"ישראל היום" כי "'שומר החומות' תרם להכנסת מפוקחים רבים לפיקוח האלקטרוני, בעיקר של צעירים, מפני שזה מעצרם הראשון או מפני שבתי המשפט חסו עליהם".

"איזון בין העלויות לבין שיעור החזרה לפשע". ח"כ מירב בן ארי, צילום: אורן בן חקון

ח"כ בן ארי, שלאחר הצגת הנתונים ביקרה בביתו של אחד המפוקחים, אמרה כי "היתרון בפוטנציאל שיקומו גבוה משמעותית מאשר שהייה בבתי סוהר. נושא האיזוק הוא פתרון טכנולוגי יעיל שמאפשר להמשיך בחיים, אך גם להיות מפוקח באופן קבוע ומקצועי. כיו"ר הוועדה לביטחון הפנים, עסקתי רבות בחלופות מעצר, ואני רואה בהן פתרון יצירתי ומקצועי שמאזן בין העלויות לבין שיעור החזרה לפשע של המפוקחים".

סגן גונדר רחלי רייף, מפקדת יחידת מעוז, הוסיפה כי "כליאה בפיקוח אלקטרוני זו כליאה לכל דבר שאין להקל בה ראש. הפיקוח נאכף באמצעים טכנולוגיים ואנושיים גם יחד, לצד חשיבה על צמצום נזקי המאסר, שמירה על הקשר הרצוף עם הקהילה וחיסכון תקציבי לציבור".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר