מות אבו עאקלה הוא מקרה קלאסי של "מתקפת נגד מוסרית" שבאה לעצור את צה"ל

בעוד צה"ל מנסה להוריד את הלחץ על ידי פרסום תחקיר חלקי על התקרית בג'נין, מצאה לה סוף סוף מועצת הביטחון של האו"ם סביב מה להתאחד. היא שחררה גינוי להרג העיתונאית ודורשת חקירה. שותפות לגינוי גם רוסיה וסין. את ההרג מחליפה עכשיו מהומת התגובות על פעילות המשטרה בהלווית שירין אבו עאקלה בירושלים. זאת דינמיקה שבהחלט מזכירה את מות הילד מוחמד א-דורה, שלמעשה, תדלק את האינתיפאדה השניה בסוף ספטמבר 2000.

גל הגינויים, אף שלכאורה אינו נוקב בשמה של ישראל, מעורר תגובה אנטי-ישראלית אוטומטית. שגרירת ארה"ב באו"ם, לינדה תומס גרינפילד, ודוברת הבית הלבן, ג'ן פסקי, "נחרדות" ממות העיתונאית ו"מוטרדות" מהמראות הקשים בהלוויה. כך גם מזכיר האו"ם ושר החוץ של האיחוד האירופי.

ממשלת ישראל מול הצונאמי הזה נמצאת בכאוס, ונוצרת דינמיקה שמובילה להחזרת הנושא הפלשתיני לשולחן המשא ומתן ביוזמה משותפת של ירדן וארה"ב. 19 ישראלים נרצחים ואיומים גרעיניים לא מצליחים להשיג תוצאות מדיניות כאלה.

לפני כ-21 שנים, כשנורה הילד מוחמד א-דורה בתחילת האינתיפאדה, ממשלת ישראל טעתה כשקיבלה אחריות למותו; הצילום של הילד שנורה הפך לעלילת הדם הראשונה במאה ה-21. ג'נין היתה זירה לעלילה נוספת כשגורמים פלשתינים בראשות סאאב עריקאת הכריזו שצה"ל ביצע טבח בקרב שנערך באפריל 2002. למעשה חוסלו 51 מחבלים תוך אבידות קשות לצה"ל. בג'נין נרצח גם כוכב הקולנוע והתיאטרון, ג'וליאנו מר. ישראלי שהזדהה גם כפלשתיני. על זה אסור לדבר. הדחקה והכחשה מושלמות. זה לא התאים לנראטיב.

מות אבו עאקלה הוא מקרה קלאסי של "מתקפת נגד מוסרית" שבאה תמיד לעצור את צה"ל כשהפלשתינים מפסידים. אבל יש תוספת - האמריקנים עוד לא התאוששו מרצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוגי. מבחינת הטרור הפלשתיני, עיתונאים הופכים למגן אנושי כמו ילדים ואזרחים אמריקנים. תשובה חלקית למצב היא המשך תנופת הפעילות החודרת נגד טרור.