"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
"שבאב אל־אקצא": זהו הפלג הפלשתיני שמאיים על הבירה
הצעירים שהשתתפו בימים האחרונים בעימותים האלימים בירושלים משתמשים ברשתות החברתיות כדי ליצור "תמונות ניצחון" • הם מגיעים מרקעים שונים, אבל לכולם מטרה משותפת: "הגנה על המסגד"
עימותים בהר הבית, בשבוע שעבר| צילום: אי.אף.פי

"שבאב אל־אקצא": זהו הפלג הפלשתיני שמאיים על הבירה

הצעירים שהשתתפו בימים האחרונים בעימותים האלימים בירושלים משתמשים ברשתות החברתיות כדי ליצור "תמונות ניצחון" • הם מגיעים מרקעים שונים, אבל לכולם מטרה משותפת: "הגנה על המסגד"

,עודכן
0השמעה

הם לא חברים בארגון עם היררכיה מסודרת וגם לא בהכרח מוסלמים אדוקים. כל אחד מהם מגיע מרקע אחר. גם האוריינטציה הארגונית־פוליטית לא אחידה, אם בכלל קיימת. אבל בדבר אחד הם מאוחדים: ה"הגנה" על אל־אקצא.

"שבאב אל־אקצא", הצעירים שהשתתפו במהומות האלימות בימים האחרונים והתבצרו במסגד אל־אקצא, נערכו מראש לעימותים עם כוחות המשטרה. הם בדרך כלל יגיעו באישון לילה, יתחזו למתפללים וייכנסו בצורה אינדיבידואלית כדי לא לעורר חשד.

הוואקף הירדני אמנם שולט בהר הבית, אבל גם שם לא תמיד מרוצים מהצעירים שמפירים את הסדר ומשבשים את שגרת התפילות. מצד שני, הם לא יכולים לגרש מוסלמים מהר הבית.

גיל הצעירים האלה נע על הציר שבין 16 ל־30. השיוך הארגוני אינו רלוונטי, ולא תמיד אפשר לזהותו. חלקם מזוהים עם רעיון ההתנגדות של חמאס, אחרים יותר מחוברים לפת"ח, ויש בהם גם מקרב ארגונים אסלאמיסטיים דוגמת "חזב א־תחריר".

הם רואים בעצמם כמי שנותרו לבד בחזית כדי להגן על אל־אקצא, בזמן שבו חלק ממדינות העולם הערבי והאסלאמי הפנו את גבן לסוגיה הפלשתינית ולאתרים הקדושים. אלה צעירים מוסתים ששוכנעו שהם בדרכם להציל את המסגד וכי יש מזימה לחלק את אל־אקצא כך שיונהג בו זמן תפילה ליהודים וזמן תפילה למוסלמים.

חלקם מגיעים מהעיר העתיקה, משכונות נוספות במזרח ירושלים ומכפרים מחוץ לבירה. במעגלים הרחבים יותר מעריכים כי ישנם גם צעירים ערבים מאזור המשולש. הם מזהים את עצמם כמי שנמצאים במשימה לאומית ודתית, אם כי הם אינם אנשי דת אסלאמיסטים, מגדלי זקנים. הם בדרך כלל לבושים לפי צו האופנה, חלקם עובדים בישראל ובמערב ירושלים.

"הם משוכנעים שביקורי המתנחלים באל־אקצא אינם ביקורי תיירות ושישראל מבינה רק את שפת העימות. במקביל, אין תקווה מדינית, ולכן זאת האווירה שאומרת כי אין ברירה אלא להתעמת עם הכיבוש. יש שמבצעים פיגועים, יש שמעדיפים את הרשתות החברתיות, ואחרים פונים לסוגים של התקוממות", הסביר אחד מבכירי פת"ח בירושלים "לישראל היום".

מה שבולט הוא החיבור שלהם לרשתות החברתיות. זה דור שגדל על פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק, זירה שבה כמעט הכל מותר. הם דואגים להעלות תמונות וסרטוני מעצרים ולתעד את חבריהם תוקפים שוטרים, העיקר ליצור כמה שיותר "תמונות ניצחון" ברשת ולהעלות את המורל.

אנשי כוחות הביטחון עוצרים פלשתיני בכניסה למסגד אל־אקצא,

מנסים להרשים

השם "שבאב אל־קודס" (צעירי ירושלים) צץ לראשונה כשישראל חידשה את ביקורי היהודים בהר הבית בעשור האחרון. אז הפלשתינים פמפמו כי ישראל "רוצה לשנות את הסטטוס קוו" בהר הבית. במקביל, החלה להתמסד תופעת "המוראביטון והמוראביטאת", מוסלמים ומוסלמיות שבאים לשמור על אל־אקצא ולשהות בו. בהמשך בא "משבר המגנומטרים", שבמהלכו צמחו "שבאב אל־קודס" כמי שתפקידם לסכל את "מזימות היהודים" ולהגן על המסגד.

התארגנות "שבאב אל־אקצא" כוללת בתוכה גם את "שבאב אל־קודס", הצעירים שנראו בשער שכם בעימותים שפרצו ברמדאן בשנה שעברה. יש המתארים זאת כ"תופעה חברתית" - צעירים שמנסים לאתגר את כוחות הביטחון הישראליים כדי "לעשות רושם" ולהראות מי שולט.

העובדה שלא מדובר בארגון היררכי ומסודר מקשה את ההתמודדות מולם; מצד שני, הם לא פועלים במידור מלא, מה שאומר שחלק מהפעילות ומדרכי ההתארגנות שלהם נמצאות ברשתות החברתיות, וזה עשוי להקל את המעקב אחריהם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו