"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פרשת הכדורגלנים והקטינות: שמות השחקנים לא יפורסמו

צו איסור פרסום שמותיהם יישאר בתוקף לפחות עד הגשת כתב אישום נגדם, אם יוגש • השופטת קבעה: "עלול להיגרם נזק חמור - צריך ראיות מבוססות יותר"

,עודכן
צילום: גדעון מרקוביץ' // אילוסטרציה

בית משפט השלום בראשון לציון קבע ערב (ראשון) כי שמותשני הכדורגלניםשנחקרו במה שמכונה פרשיית "הכדורגלנים והקטינות" לא יפורסמו. השופטת קבעה כי איןראיותהמצדיקות את פרסום השמות בשלב זה של החקירה. קרי אין כרגע בסיס לאשר שמות לפרסום בגין זכות הציבור לדעת.

על כן, צו איסור פרסום שמותיהם ישאר בתוקף לפחות עד הגשת כתב אישום נגדם, אם יוגש. בעוד המשטרה לא התנגדה לפרסום השמות, פנו פרקליטי השחקנים, עורכי הדין ינון היימון ועדי כרמלי לבית המשפט, בבקשה להאריך את צו איסור הפרסום.

השופטת זוהר דיבון סגל שנדרשה בסוגיית השארת הצו שעמד לפוג, עיינה בתיקי החקירה וקבעה בין היתר כי לעת עתה "התשתית הראייתית מוגבלת ועוצמתה נמוכה ביותר. קיימת זיקה ברורה בין טיבן של הראיות לבין שאלת פרסום שמם של החשודים בעת הזו.

"הדעת נותנת, בהינתן שעלול להיגרם למשיבים נזק חמור יותר, הדרישה הראייתית צריכה להיות מבוססת יותר וכאמור לא שוכנעתי כי כך הדבר", קבעה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר