"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ערערה על דו"ח - סכומו הוכפל ורישיונה נשלל

אישה קיבלה דו"ח בפעם השמינית על שימוש בנייד בזמן הנהיגה והחליטה לכפור באישומים • השופטת דווקא חשבה שהעונש שהוטל עליה לא מספיק • כך הפך קנס של אלף שקלים ונקודות, לעונש חמור בהרבה

,עודכן
צילום: משה שי // אילוסטרציה

אישה שנתפסה בפעם השמינית מדברת בטלפון הנייד, החליטה לערער לבית המשפט על הקנס. בתגובה, השופטת החליטה להכפיל את סכום הקנס ואף לשלול את רשיונה. כך הפך קנס של אלף שקלים ונקודות, לעונש חמור בהרבה. "כשמדובר בהרשעה שמינית וניכר כי קנס בלבד לא גרם לה להפנים את חומרת המעשה ולשנות את אופן נהיגתה, מצווה בית המשפט ליתן עונש שיהיה בו כדי להרתיע את הנאשמת".

כאמור, לפני כשנה, נרשם לאשה דו"ח תנועה, המייחס לה עבירה של שימוש בטלפון נייד תוך כדי נהיגה. הנהגת ביקשה להישפט, כפרה באישום המיוחס לה והתיק נקבע לשמיעת הוכחות. לפני מספר ימים, השופטת קריספין, קיבלה את עמדת יחידת תביעות התעבורה בתל אביב, והרשיעה את הנהגת תוך שהיא קבעה ממצאי מהימנות לגבי השוטר והנאשמת.

השופטת התרשמה כי השוטר תיעד באופן מפורט את נסיבות ביצוע העבירה תוך התייחסות לכל רכיביה. לעניות דעתה, עדותו של השוטר הייתה עניינית ולא נסתרה בחקירה נגדית. עוד קבעה כי העובדה שהשוטר טעה ברישום תאריך העבירה חסרת משמעות נוכח עדותו וסברה כי אין לזקוף לחובת יחידת התביעות את העובדה שהשוטר לא תיאר את הטלפון הנייד בדו"ח.

אילוסטרציה // צילום: GETTY IMAGES
אילוסטרציה // צילום: GETTY IMAGES




מנגד השופטת קריספין הדגישה, כי עדותה של הנהגת לא הייתה אמינה בעיני בית המשפט בלשון המעטה, כאשר מתגובתה המיידית, כפי שתועדה על ידי השוטר ניתן ללמוד על הודאה מלאה בביצוע העבירה, "הנאשמת לא הסתפקה בהתנצלות בפני העד, אלא ביקשה שיוותר לה, הסבירה כי אפליקציית ה'וייז' במערכת המולטימדיה ברכב נתקעה ולכן ניסתה להפעילה אותה בטלפון הנייד. בשום שלב לא טענה, כפי שנטען בבית המשפט, כי הטלפון הנייד היה מונח על המתקן", כתבה השופטת קריספין.

עוד בנושא:

המלצה: עבירות תנועה לא יטופלו פלילית

מהן עבירות התעבורה הנפוצות ביותר בישראל?

שימוש בטלפון בזמן נהיגה: כל מה שצריך לדעת

במסגרת הטיעונים לעונש עתרה התביעה להטלת עונש פסילה בפועל, וקנס, זאת לאור העובדה שמדובר בנאשמת רצידיבסטית בעבירת פלאפון, פעם שמינית, מנגד הסניגור ביקש לא להחמיר עימה. השופטת קריספין החליטה לבסוף לגזור על הנהגת שלילה למשך חודש, קנס בסך אלפיים שקלים ופסילה על תנאי של חודשיים למשך שלוש שנים.

השופטת קבעה כי "כאשר מדובר בהרשעה שמינית בעבירה של שימוש בטלפון נייד במהלך נהיגה וניכר כי במקרים הקודמים עצם העובדה שהנאשמת שילמה קנס בלבד, לא גרם לה להפנים את חומרת המעשה ולשנות את אופן נהיגתה.בנסיבות אלה, מצווה בית המשפט ליתן עונש שיהיה בו כדי להרתיע את הנאשמת מלעבור עבירה דומה בעתיד וזאת ללא קשר לעובדה כי בחרה על פי זכותה הקבועה, לנהל את ההליך בעניינה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר