מה דינן של תלונות אנונימיות על הטרדה מינית? על פי השר שטרן - מקומן במגרסה. השר שטרן אינו היחידי שמחזיק בדעה זו: "המכתבים האנונימיים הפכו לתרבות של חיסול חשבונות... ולכן מעתה המשטרה לא תטפל עוד במכתבים אנונימיים שמעלים חשד לעבירות שביצעו שוטרים", אמר המפכ"ל לשעבר אלשייך ב-2016, בהקשרן של תלונות על הטרדה מינית. "המגרסה עבדה", ענה אתמול השר שטרן בראיון, כשנשאל מה עשה בתור ראש אכ"א בצה"ל כשקיבל תלונות אנונימיות.
החשדנות המיוחסת למכתבים אנונימיים היא טבעית. כשמם כן הם - אנונימיים. לא פעם המכתבים מגיעים ליעדם לפני מינויים נחשקים לתפקידים בכירים, במטרה מובהקת לסכל את המינוי. ואכן, התלונות המתוארות בהם עשויות להביא - אם תתבררנה כנכונות - לנקיטת צעדים נגד מושא התלונה.
לצד זאת, הקלות הבלתי נסבלת שבה מוכנים חלק מהקברניטים להפעיל את שיני המגרסה, כשמגיעה לידיהם תלונה אנונימית - מקוממת ומוטעית מהיסוד. מי שחושב כי המניע העיקרי העומד מאחורי מכתבים אנונימיים הוא קנוניה של "חיסול חשבונות", מפספס לחלוטין ציבור שלם של נפגעות ונפגעים, ובעיקר מתכחש לחסמים הניצבים בפני מי שחפצה להתלונן על ניצול לרעה של כוח.
הגישה של שטרן לא רק בעייתית אלא גם מנוגדת לחוק.
עצוב, שגם בשנת 2021, עדיין יש צורך להסביר את הקושי העצום והמורכבות המלווים את החלטתה של נפגעת פגיעה מינית לדווח עליה בכלל, ובפרט כאשר מדובר בפגיעה שמתבצעת בארגון היררכי. תופעות כמו התנכלות, שיימינג, מניעת קידום, ואף בידוד חברתי - הן מנת חלקן של לא מעט חושפות הטרדות מיניות בארגונים כאלה.
תרבות כזו של השתקה - היא גם תרבות משתקת. לא בכדי, שיעור הנפגעות הבוחרות להגיש תלונה רשמית הוא מזערי; על רקע זה, לעיתים תלונה אנונימית היא המוצא היחידי העומד בפני נפגעת המבקשת לעצור את הפגיעה ולהציל אחרות מגורלה (הדברים נכונים, כמובן, גם לנפגעי עבירה).
בשום מקום לא נקבע, כי תלונה שמגיעה בפורמט של מכתב אנונימי נידונה למגרסה. נהפוך הוא, החוק למניעת הטרדה מינית אינו מתנה כלל את הטיפול במקרה של הטרדה מינית בהגשתה של תלונה רשמית: על פי סעיף 7 לחוק, המעסיק חייב לטפל בכל חשד להטרדה מינית שהגיע לידיעתו - גם אם לא הוגשה תלונה.
ישנן דרכים לבדיקתה של תלונה אנונימית, באופן שיפיג או יאשש את החשש שמא מדובר ב"חיסול חשבונות" ובמידע כוזב. בניגוד למה שחושבים הגורסים למיניהם, אפשר לברר עובדות שונות; לבדוק אם קיימים חומרים נוספים אשר יכולים לתמוך באמור בתלונה או להפריך אותו, לתשאל עדים, לבדוק מצלמות אבטחה, ועוד. מכאן ועד המגרסה - הדרך ארוכה.
סא"ל (מיל') אפרת נחמני-בר היתה סגנית הסנגורית הצבאית הראשית ונציגת צה"ל בכנסת בכל הנוגע לחקיקת החוק למניעת הטרדה מינית
אל"מ (מיל') שרון זגגי-פנחס היתה התובעת הצבאית הראשית ומי שהובילה את הרפורמה בצה"ל בכל הנוגע לזכויות נפגעות ונפגעי עבירה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו