אכיפת יתר ופגיעה בעתיד בני הנוער: דו"ח המבקר על יחס המשטרה ליוצאי אתיופיה

המשטרה מפעילה שיטור יתר נגד יוצאי אתיופיה ובאופן חריג יותר נגד צעירי העדה - כך עולה מדו"ח חמור שמפרסם מבקר המדינה, שבדק את ההתנהלות גורמי האכיפה מול יוצאי העדה.

מהדו"ח עולה כי בהשוואה לכלל האוכלוסייה, החל במעצר וכלה בהגשת כתב אישום, שיעורם של יוצאי אתיופיה גדול משיעורם באוכלוסייה. עוד נמצא כי שיעור תיקי החקירה של יוצאי אתיופיה בשנת 2019 גדול במידה ניכרת משיעורם באוכלוסייה (1.7%), פי 3.8 בקרב קטינים ופי 1.9 בקרב בגירים. המבקר קובע כי "הנתונים מעידים על שיטור יתר כלפי אוכלוסייה זו. הנתונים מראים על חריגות גבוהה במיוחד עבור קטינים יוצאי אתיופיה".

עוד נטען בדו"ח כי מסקרי עמדות שמקיימת המשטרה בקרב יוצאי אתיופיה עלה שבשנת 2018 חל שיפור במידת האמון של יוצאי אתיופיה במשטרה יחסית לשנה הקודמת, אולם בשנת 2019 חלה ירידה חדה במידת האמון ושביעות הרצון. באותה שנה רק 13% מהמשיבים יוצאי אתיופיה נתנו אמון במשטרה.

בדו"ח נקבע כי בשנים 2018-2015 פחת הקשב הפיקודי של המשטרה ליישום תוכנית המשטרתית לחיזוק האמון בין יוצאי אתיופיה, ונמצאו פערים בעשייה של כלל הגורמים במשטרה שהיו שותפים לתוכנית. עוד נמצא כי בשנים 2019-2015 שיעור הקטינים מקרב יוצאי אתיופיה שהופנו להליך טיפול מותנה (הליך חלופי להליך הפלילי) היה קטן ב-10% משיעור הקטינים שהופנו לתהליך זה מקרב כלל האוכלוסייה, באופן שבפועל קיים פער בהזדמנות הניתנת לקטינים יוצאי אתיופיה ליציאה מהירה ממעגל הפשע באמצעות הליך זה.

המבקר מעלה נקודה מטרידה ולפיה בני נוער יוצאי אתיופיה אינם יודעים שנפתחו תיקי החקירה נגדם, העלולים למנוע מהם את ההזדמנות לגיוס ולהשתלבות בחברה. על פי המבקר מסתמנת תופעה שלפיה בני נוער יוצאי אתיופיה אינם יודעים מהו סטטוס הטיפול בהם, ולעיתים בהיעדר מוטיבציה, יכולת או תמיכה נבצר מהם לפעול לסגירת התיק כדי לקדם את גיוסם לצה"ל. המבקר קובע כי "עקב כך עלולים ליפול בין הכיסאות בני נוער בעלי עבר פלילי שהיו יכולים להתגייס לצה"ל, ובכך לקבל הזדמנות להשתלב טוב יותר בחברה".

בנובמבר 2018 פרסמו נשיא המדינה ושרת המשפטים דאז איילת שקד, מתווה למחיקת הרישום הפלילי של קטינים וצעירים יוצאי אתיופיה. במסגרת זו התקבלו וסומנו עד חודש מאי האחרון 140 בקשות למחיקת רישום פלילי, ומהן נענו בחיוב 48 בקשות בלבד.

ביחס לתלונות למחלקה לחקירת שוטרים נמצא כי שיעור התלונות שהגישו יוצאי אתיופיה למח"ש גדול ביותר מפי שניים משיעורם של יוצאי אתיופיה בקרב כלל האוכלוסייה. בביקורת עלה כי בשנים 2020-2017 נפתחו במח"ש 24,033 תיקים, ומכלל זה 1,074 (כ-4.5%) מהתלונות היו של יוצאי אתיופיה. כ-60% מהתלונות שהגישו יוצאי אתיופיה בשנים 2019-2017 מקורן בתיקי "חומר משטרתי" (מסמכים מחומרי החקירה של המשטרה בתיק פלילי, שמתועדת בהם אמירה או טענה שהעלה החשוד בנוגע לשימוש בכוח שהפעיל נגדו שוטר) ולא בתלונות יזומות.

בנוגע ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות שאמורה לטפל בתלונות ובמעקב אחריהם, נקבע כי מאחר שלא הוקנו לה סמכויות אכיפה, אין לה מעמד מקצועי. המבקר קובע כי מח"ש, מחלקת המשמעת והיחידה לתלונות הציבור, אינה מבצעת פילוח של תלונות לפי קבוצות אוכלוסייה, תלונות שמקורן בגזענות, אפליית אוכלוסיות מודרות, שיטור יתר ופרופיילינג (חשד לפעילות פלילית שמתבסס על צבע עור, שיוך אתני או סימן זיהוי אחר, המוביל להפעלה סלקטיבית ומפלה של מעצרים וחיפושים).

"לפיכך" קובע המבקר "הם אינם יכולים לבחון ולנתח מגמות בתלונות יוצאי אתיופיה בדבר יחס מפלה או גזעני של שוטרים". יצוין כי בשנת 2015, בעקבות פרסום סרטון שבו נראים שני שוטרים מכים חייל במדים יוצא העדה האתיופית, החריף משבר האמון של יוצאי אתיופיה ברשויות המדינה, והדבר התבטא בגל מחאה נרחב של יוצאי אתיופיה נגד המשטרה. בעקבות גל המחאה גיבשה המשטרה בשנת 2015 תוכנית לחיזוק האמון שבין המשטרה לבין יוצאי אתיופיה. בתחילת 2019 התחדש גל המחאה של יוצאי אתיופיה בעקבות שני מקרי מוות של צעירים יוצאי אתיופיה בידי שוטרים.

 במהלך קיץ 2020 ביצע משרד מבקר המדינה הליך של שיתוף הציבור, במטרה לשמוע את עמדות יוצאי אתיופיה בנוגע לסוגיות הנוגעות להתנהלות רשויות האכיפה במדינת ישראל כלפיהם. הסתבר כי תחושות חוסר הביטחון והאמון של יוצאי אתיופיה במשטרה מבוססות על תפיסתם כי גורמי האכיפה פועלים נגדם ולא למענם, וכי מתקיימת אפליה על רקע גזעי.

על פי המבקר, לתחושתם, המשטרה גורמת להיווצרות חיכוכים עימם ללא כל סיבה ממשית אלא על רקע מראה: אדם כהה עור הוא בגדר חשוד מיידי. לפי תחושתם, הדבר בולט במיוחד כאשר הם שוהים באזורים שבהם רוב האוכלוסייה אינה אתיופית, או כאשר הם שוהים בקרב אוכלוסייה "לבנה" דוגמת מקומות בילוי ובקניונים, ובקרב בני הנוער יוצאי אתיופיה התעוררו תחושות אלו בעוצמה יתרה.

בהמשך לפרסום דו"ח מבקר המדינה אנגלמן על יוצאי אתיופיה ושיטור היתר, שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה התייחסה לתופעת שיטור היתר מצד גורמי האכיפה כלפי צעירים יוצאי אתיופיה. השרה תמנו שטה, שהייתה בין מובילי מחאת 2015 כנגד אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה ופועלת בנושא זה שנים ארוכות, אמרה: "עם כניסתו לתפקיד של השר לביטחון פנים בר לב נפגשנו ארוכות כדי לפעול יחד כנגד תופעת שיטור היתר והפרופיילינג כנגד ישראלים צעירים יוצאי אתיופיה. הנתונים מדברים בעד עצמם וזו מציאות שלא נשלים איתה. זו העת למעשים ולא לדיבורים. הזעקה מהשטח מוכרת לכולם ואנו נחושים לפעול ביתר שאת מתוך הממשלה יחד עם השר לבט"פ בר לב וגורמי האכיפה למיגור כל תופעת פרופיילינג, שיטור יתר וגזענות ולדאוג שכל ילדי וצעירי ישראל יהיו מוגנים".

המשטרה: פועלים להגברת האמון

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "שוטרי משטרת ישראל פועלים כל העת להגן ולשרת נאמנה את כל אזרחי ישראל, ולספק להם שירותי משטרה שוויוניים ללא קשר למוצא, דת או צבע עור. בשנים באחרונות, המשטרה הכירה בפערים אל מול הקהילה, ולכן נעשו מגוון רחב של פעולות לחיזוק הקשר ולפתרון בעיות שונות. רק השבוע הוקמה במשטרה חטיבת הקהילות. מדובר במהלך שנועד לשפר את איכות שירותי המשטרה הניתנים לקהילות השונות, בהם קהילת יוצאי אתיופיה".

"נציין כי בשנים האחרונות, פעולות אקטיביות ויזומות של המשטרה בנושא הניבו תוצאות חיוביות משמעותיות. נמשיך לפעול לקיום הליכי פיקוח ובקרה סדורים בתוך הארגון, לחיזוק הקשר עם הקהילה, להגברת האמון, לטיפול אפקטיבי ושוויוני בפשיעה ולשיפור מתמיד של שירותי המשטרה הניתנים לקהילה".

"בכל הנוגע לפשיעה בקרב יוצאי אתיופיה: הטיפול בפשיעה מתבצע ללא משוא פנים וללא קשר למוצאו של חשוד. הפעילות המשטרתית שבוצעה בשנים האחרונות למניעת תיקי מגע מול הקהילה נושאת פרי, ולראיה חלה ירידה של 57% בקרב קטינים וירידה של 17% בקרב בגירים וגם בכמות המעצרים נרשמה ירידה משמעותית. הארכות מעצרים וכתבי אישום עומדים למבחן בית המשפט והמשטרה בוחנת כל העת, בפרט כשמדובר בקטינים, שיקום ומציאת חלופות להליך פלילי או למעצר".

"לצערנו אירועים בודדים, חריגים ונקודתיים שהובילו לגל מחאות ענק בשנת 2019  - השפיעו לרעה באופן משמעותי על אמון הציבור במשטרה בסקר שנערך בסמוך, אמון שנבנה ועלה בשנים האחרונות בהדרגתיות. נמשיך לפעול להגברת אמון הציבור במשטרה ולחזק את הקשר ושיתוף הפעולה עם הקהילה".

"בכל הנוגע לטיפול בחריגות משמעת: הטיפול בהתנהלות חריגה של שוטר מתבצע הן על ידי מח״ש - גוף חיצוני למשטרה, והן על ידי מחלקת משמעת, כשכל חריגה מנורמות ההתנהגות נבדקת ומטופלת בהתאם".