ויכוח שהתפתח בתחנת דלק ברחובות סביב מחיר שטיפת רכב הידרדר במהירות לעימות חריג. עובדת במקום איימה על לקוחה שהייתה בהיריון מתקדם כי תגרום לה להפיל את עוברה, משכה בשערה ובהמשך התעמתה עם שוטרים שהגיעו לזירה.
באחרונה גזרה שופטת בית משפט השלום ברחובות, אושרית הובר היימן, שבעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על העובדת, בת ה-25, לאחר שהורשעה בשתי עבירות איומים, תקיפה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
על פי כתב האישום, עבדה הנאשמת במתקן לשטיפת רכבים בתחנת דלק ברחובות. למקום הגיעה אשה שהייתה באותה עת בהיריון מתקדם. בין השתיים התפתח ויכוח סביב מחיר שטיפת הרכב. לפי קביעות בית המשפט, לאחר שהמתלוננת ביקשה לשוחח עם בעל העסק וסירבה לעזוב, החלה הנאשמת לצעוק עליה ולגדף אותה. בהמשך רכנה אל תוך הרכב שבו ישבה המתלוננת, איימה עליה כי תגרום לה להפיל את העובר, ניסתה לפתוח את דלת הרכב ולבעוט בבטנה, ולאחר שהמתלוננת יצאה מהרכב משכה בשערה.
לאחר הגעת השוטרים למקום סירבה הנאשמת להתלוות אליהם בקלות לתחנה, התנגדה לעיכובה ורק לאחר התערבות בן זוגה נכנסה לניידת. בתחנת המשטרה סירבה למסור את הטלפון הנייד שלה, ניסתה להתרחק מהשוטרים, בעטה באחד מהם, איימה על השוטרים באומרה "וואעלייה שאני אצא מפה" ואף נשכה את ידו של אחד השוטרים.
התביעה טענה כי מעשיה של הנאשמת פגעו בערכים מוגנים מרכזיים ובהם שלמות הגוף, תחושת הביטחון האישי והיכולת של שוטרי משטרת ישראל לבצע את תפקידם. לשיטת התביעה, מדובר בפגיעה ברמה בינונית המצדיקה מתחם ענישה שנע בין שישה ל־18 חודשי מאסר, לצד מאסר מותנה, קנס ופיצוי. עוד הדגישה התביעה כי הנאשמת ניהלה את משפטה עד תום, לא נטלה אחריות למעשיה ולא הביעה חרטה. בסופו של דבר ביקשה להשית עליה שבעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.
מנגד טענה ההגנה כי מדובר באירוע ספונטני ואימפולסיבי ללא תכנון מוקדם וכי הנזק שנגרם אינו מצוי ברף חומרה גבוה. עוד הדגישה כי הנאשמת נעדרת עבר פלילי, מנהלת אורח חיים נורמטיבי, לא הסתבכה בפלילים מאז האירוע וכי עצם ניהול ההליך הפלילי היווה עבורה גורם מרתיע. הסנגור ביקש למקם את עניינה בתחתית מתחם הענישה ולהסתפק בענישה צופה פני עתיד בלבד.
השופטת הובר היימן מתחה ביקורת חריפה על התנהלות הנאשמת וקבעה כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים הייתה "משמעותית". לדבריה, מדובר ב"התפרצות חסרת מעצורים". השופטת ציינה כי נתנה משקל גם לפחד שחוותה המתלוננת, שאיבדה בעבר את בתה הפעוטה ונזקקה לטיפולי פוריות ממושכים כדי להיכנס שוב להיריון.
ביחס להתנהלות מול השוטרים כתבה השופטת כי הנאשמת פעלה "בחוצפה, בזלזול ובהתרסה", וכי ההפרעה לשוטרים הייתה "מתמשכת ומבזה". עוד ציינה כי האיומים שהופנו כלפיהם היו "פרונטליים, קונקרטיים וממשיים", וכי "האינטרס הציבורי מחייב להגן על עובדי הציבור". השופטת ציינה כי גישתה של הנאשמת הייתה "מיתממת ומתקרבנת", כי לא נטלה אחריות על מעשיה ולא הביעה חרטה. בסופו של דבר.
