המוזיקאי יובל וילנר הוא החשוד באונס שי לי עטרי ונעמה שחר

ארבע שנים אחרי שהתלונה הראשונה הוגשה, ושבוע בלבד לאחר שהחשוד עצמו הבהיר כי אינו מתנגד עוד לחשיפת שמו, הותר הבוקר (ראשון) לפרסום כי המוזיקאי התל אביבי יובל וילנר, בן 38, הוא החשוד בפרשות האונס שעליהן התלוננו שי לי עטרי ונעמה שחר. שתי הפרשות עדיין נמצאות בבחינת הפרקליטות, ובמקביל נבדקים שם גם שני מקרים נוספים, שהיו ידועים כבר בשנת 2022, שטרם הוחלט אם יובילו לפתיחת חקירה.

וילנר יישוחרר הבוקר ממעצר הבית בו הוא שוהה והמשטרה מבקשת צו עיכוב יציאה מהארץ למשך 30 יום.

הפרשה החלה לפני כארבע שנים, כשעטרי הגישה תלונה במשטרה וטענה כי וילנר אנס אותה בשנת 2011, בעת שהשניים למדו בבית הספר למוזיקה רימון. בעקבות התלונה נפתחה חקירה, אולם בהמשך נסגר התיק מחוסר ראיות. עם פתיחת החקירה ביקש וילנר להטיל צו איסור פרסום על שמו, ובית המשפט קיבל את הבקשה עד לקבלת החלטה אחרת או עד להגשת כתב אישום.

אלא שלפני כמה חודשים חלה תפנית בתיק, לאחר שלדברי גורמי החקירה התקבלו ממצאים חדשים ועדויות נוספות שהובילו לפתיחתו מחדש. למרות זאת, צו איסור הפרסום נותר בתוקף, בין היתר בשל טענה לחשש לאובדנות אם שמו של החשוד ייחשף.

בזמן שהחקירה המחודשת התנהלה, הגיעה למשטרה תלונה נוספת, הפעם מצד נעמה שחר. לטענתה, בשנת 2022, לאחר בילוי משותף בבר, חשה ברע וביקשה לנוח בביתו של וילנר. לדבריה, הוא שכנע אותה לעבור למיטתו, שם ביצע בה עבירות מין בזמן שלא הייתה בשליטה מלאה על גופה. שחר טענה כי חלקים מהאירוע כלל אינם זכורים לה, וכי מעולם לא חוותה תחושה דומה לאחר שתיית אלכוהול, ולכן חשדה כי ייתכן שנעשה שימוש בסם אונס, אף שבשלב זה אין כל חשד למתן סם או להחזקתו.

חוסר סנכרון על שאלת ההסכמה

לפני מספר שבועות, לאחר תקופה ממושכת שבה שהה בברלין, נחת וילנר בישראל ונעצר על ידי המשטרה. מעצרו הוארך בשלושה ימים, שבמהלכם נערך עימות בינו לבין שחר. לפי המשטרה, “כל אחד נותר בעמדתו”, אך במהלך העימות נאמרו דברים שלטענת החוקרים חיזקו את החשד הסביר נגדו בעבירה של “בעילה שלא בהסכמה חופשית”.

בחקירה עלה עוד כי בין שחר לבין וילנר התקיימו שני מפגשים נוספים לאחר האירוע הנטען, אחד יום לאחר מכן ואחר כשבוע. במשטרה הדגישו כי “לא מדובר היה ברומן ארוך”, בעוד וילנר עצמו טען כי בין השניים הייתה תקשורת טובה גם לפני האירוע וגם אחריו, אך לדבריו “באירוע היה חוסר סנכרון” סביב שאלת ההסכמה. במשטרה סברו כי גם האמירה הזו מחזקת את החשדות נגדו.

בהמשך הוארך מעצרו בחמישה ימים נוספים, אך לאחר שהסנגור, עו"ד משה וייס, הגיש ערר לבית המשפט המחוזי, הוחלט לשחררו למעצר בית. השופט עלאא מסארווה קבע כי למרות חומרת העבירות המיוחסות לו, עילת המעצר המרכזית היא החשש לשיבוש הליכי חקירה, ולא מסוכנות או חשש להימלטות, ולכן ניתן לאיין אותה באמצעות תנאים מגבילים. בסופו של דבר שוחרר וילנר למעצר בית מלא בתל אביב, תחת פיקוח ובכפוף לערבויות כספיות, הפקדת דרכון, איסור יצירת קשר עם המעורבים והרחקה מהמתלוננות. במשטרה ובפרקליטות החליטו שלא לערער על ההחלטה.

בשבוע שעבר התקיים דיון נוסף בבקשת עטרי ושחר להתיר את פרסום שמו של החשוד. כבר בתחילת הדיון הודיע הסנגור כי וילנר מוכן ששמו יפורסם בתוך שבועיים. לבסוף הורה בית המשפט על הסרת צו איסור הפרסום, והבוקר, שעות ספורות לפני סיום מעצר הבית, הפך שמו לפומבי.

עו"ד משה וייס, פרקליטו של וילנר, הגיב: "מרשי לא יישפט ברשתות ולא יורשע בכותרות. אמת יש רק אחת והאמת תצא לאור".

שי לי עטרי מסרה בתגובה כאשר הוחלט לפרסם את שמו: “15 שנים לא הייתה לי את הזכות הבסיסית (!) להגיד את השם יובל וילנר בקול רם. לא בריאיון, לא בפוסט, אפילו לא מול בני משפחה ואנשים קרובים אליי. בזמן שהוא המשיך את חייו עם כוח, כסף וכבוד - אני הייתי זאת שחיה כאילו השם שלו הוא חומר נפץ, שרק ממתין לפוצץ את חיי.

"יש משהו חולה במציאות שבה חשודים באונס מסתובבים חופשי, והנפגעים והנפגעות הם אלה שנדרשים לשתוק ולהיזהר מכל מילה, כאילו היו עבריינים. זה הרגע שבו מפסיקים לדרוש ממני לשלם בחיים שלי כדי שהמוניטין של מי שאנס אותי בברוטליות, יישאר נקי.

"הדבר שהכי הדהים אותי, ובגלל זה ראיתם נכנסים לדמעות, כי פשוט הוכח היום, כשהוא זנח לחלוטין את טיעון האובדנות, שהיה מדובר במניפולציה. אני התרעמתי והסברתי שזה אופי של אנס. הוא עשה מאיתנו קרקס, הוא עשה גם ממערכת המשפט קרקס ומהמשטרה. בעצם הוא תכנן מסע יח"צ. ויש פה מסר מאוד מסוכן, כי זה רק אומר שיש קפיצה חדה בצווי איסור פרסום, שכמו שכולם רואים ברשת ניתנים פה במדינה כמו ממתקים, לבין זה שמתכננים פה מסע לחידוש המוניטין שלהם”.