"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הדלפת הסרטונים ממועדון הכושר ביבנה: מי אחראי להגן על פרטיות המתאמנות?

הדלפה ממצלמות אבטחה בארגון או עסק מעלה שאלות משפטיות • הפריצה למערכת אינה רק כשל טכני - זה כשל ניהולי, כי החוק מחייב אבטחת מידע ברמה גבוהה • באוגוסט 2025 יוטלו קנסות כבדים על הפרות של החוק בעניין זה

,עודכן
0השמעה
מאמן הכושר מיבנה. צילום: אינסטגרם

אירוע חמור התרחש בימים האחרונים כאשר מצלמות האבטחה במועדון כושר ביבנה נפרצו, וסרטונים אינטימיים של מתאמנות דלפו לרשת. מלבד הפגיעה החמורה בפרטיותם של המצולמים שיכולה להתווסף לה הטרדה מינית לכאורה, האירוע מהווה תזכורת משמעותית לגבי האחריות הכבדה המוטלת על עסקים וארגונים המתקינים מערכות צילום ומעקב.

מצלמות אבטחה הן מבחינת החוק, שוות ערך למאגר מידע. ככל שמדובר בהגנה על פרטיות, חשוב להכיר בעובדה שצילומים ממערכות אבטחה אינם רק אמצעי בטיחות – הם גם מאגר מידע אישי. לפי חוק הגנת הפרטיות ותקנות אבטחת מידע, כל מערכת צילום ששומרת מידע שמזהה או עשויה לזהות אדם, נחשבת למאגר מידע ומחויבת לעמוד בדרישות הגנת הפרטיות ואבטחת המידע. רשות הגנת הפרטיות אף פרסמה הנחיה בנושא שימוש במצלמות אבטחה ומעקב.

פרשת מאמן הכושר מיבנה שמסעירה את הרשת| סטילס חד"כ: לירון מולדובן

החוק מטיל על בעלי המאגרים מספר חובות מרכזיות שמטרתן להבטיח שמירה על פרטיות המידע. המצלמות צריכות לשמש רק למטרות שהוגדרו מראש, אין להשתמש בהן למטרות נוספות, יש לוודא שהמצלמות הכרחיות והמידע שנצבר מצומצם למינימום האפשרי כדי להפחית פגיעה בפרטיות, יש להציב שלטים ברורים לגבי מיקום המצלמות והשימוש בצילומים והצילומים צריכים להישמר רק לתקופה הנדרשת ולהימחק לאחר סיום השימוש.

הסטודיו ביבנה, שנסגר בינתיים,צילום: לירון מולדובן

בנוסף, יש להקפיד על אבטחת מידע ברמה גבוהה, כולל הגבלת הרשאות גישה, הצפנה, ניטור ובקרה כדי למנוע דליפות. וגם יש לוודא כי הספקים החיצוניים - כמו חברת האבטחה, עומדים בתקנות הגנת הפרטיות וחתומים על הסכמי סודיות.

מה ניתן ללמוד מהמקרה הזה? הפריצה למערכת צילום אינה רק כשל טכני – היא גם כשל ניהולי. עסקים המתקינים מצלמות אבטחה חייבים לקחת אחריות על שמירה על פרטיות הלקוחות ולהבטיח שהן מנוהלות בהתאם לחוק. אם לא, הם עלולים למצוא את עצמם אחראים לנזק חמור.

"מצלמות אבטחה הן מאגר מידע לכל דבר". עו"ד מוטי כהן,צילום: אביגייל פיפרנו באר

חשוב גם לציין שבחודש אוגוסט 2025 יכנס לתוקפו תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שיאפשר להטיל קנסות כספיים גבוהים מאד על הפרות של החוק. לכן, מומלץ לארגונים ולעסקים לוודא כבר עכשיו שהם עומדים בדרישות החוק כי פרטיות שלכם בידיים שלכם.

אם אתם מנהלים עסק הכולל מערכות צילום, חשוב לוודא שאתם עומדים בדרישות הגנת הפרטיות. הציבור, והלקוחות מצפים לכך, החוק דורש זאת, ואין תירוץ לעיכוב בהגנה על פרטיותם.

כותב המאמר עו"ד מוטי כהן, מתמחה בהגנת הפרטיות ואבטחת מידע

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר