"אנחנו לא חברת הסעות": אישה התבצרה בניידת ונשכה שוטר - רק כדי להיעצר

אישה שביקשה להיעצר התבצרה בניידת משטרה, ותקפה לכאורה את השוטר שניסה להוציאה מהניידת. בית המשפט זיכה אותה מחמת הספק.

לפי כתב האישום, בליל שבת בשעה 03:30 לפנות בוקר במארס לפני ארבע שנים, בעיצומו של סגר הקורונה הראשון שאסר תנועה של אנשים מחוץ לערים, הנאשמת ובן זוגה נמצאו נוסעים ברכבם בכביש 1 לכיוון ירושלים, כשבן הזוג נוהג והנאשמת לצידו. ניידת משטרה שעצרה את הרכב מצאה שהוא לא מורשה בנסיעה, ולפיכך נאסר המשך נסיעתו והוא הושבת.

הנאשמת, שהבינה כי אין לה דרך להגיע לביתה, החלה לצעוק על השוטרים. בהוראת קצין שהגיע למקום, בני הזוג הובאו באמצעות ניידת למקום בטוח בעיני המשטרה - חניון ליד תחנת הדלק שבמחלף שורש. בהגיעם ליעד, הנאשמת סירבה לרדת מהניידת והחלה לצרוח כמעט ללא הפסקה, ודרשה מהשוטרים שיסיעו אותה לביתה או לתחנת המשטרה, ואף שיעצרו אותה - רק שלא ישאירו אותה בחניון הריק והחשוך ללא תחבורה ציבורית.

השוטרים אמרו לשניים כי הם לא חברת הסעות, וכי עליהם לתעדף משימות. בן הזוג ציית לשוטרים ויצא מהניידת, אך בת הזוג החרדה התבצרה בניידת והמשיכה בשלה. השוטר החליט להפעיל כוח ולהוציאה משם, ובתגובה היא בעטה בו, ולטענתו גם נשכה את אצבעו, בעוד הוא גורר אותה החוצה. לימים היא הועמדה לדין.

עו"ד זכריה שנקולבסקי, שייצג אותה מטעם הסנגוריה הציבורית, טען כי הפעלת הכוח של השוטר היתה לא מוצדקת, והוסיף כי אף שבימי שגרה המשטרה אכן אינה חברת הסעות - בנסיבות של סגר, נגיף מסוכן שמשתולל ברחובות, היעדר תחבורה ציבורית, חושך וקור, היה על השוטרים להביא את בני הזוג לביתם.

השופט מוחמד חאג'־יחיא זיכה את הנאשמת מחמת הספק, וציין בהחלטתו כי למרות ההתנהגות המתלהמת של הנאשמת, שיש לגנותה, קם ספק שמא היא ביצעה את העבירות שיוחסו לה, בהתחשב בנסיבות החריגות עד קיצון שבהן התרחש האירוע. התביעה לא העמידה את הנאשמת לדין בגין תקיפת שוטר או גרימת חבלה של ממש, ונקבע כי אלמלא הזיכוי לגופו של הפעלת הכוח - היה מזכה אותה בשל הגנה מן הצדק.

"לא ברור מדוע השוטר לא עצר אותה נוכח סירובה להתפנות מהניידת, כי אז יכול היה להפעיל כוח סביר לאכיפת המעצר (בהנחה שהיה צורך להעביר אותה לניידת אחרת), אלא פעל למשוך אותה בכוח פיזי לפני המעצר", כתב השופט חאג'־יחיא בהכרעת הדין.

"תיאור ה'בעיטה' מתיישב גם עם התנגדות הנאשמת לרדת מהניידת, עת נשכבה בזמן שהשוטר ניסה להוציאה בכוח. אם כן, לא ניתן לקבוע באופן חד־משמעי שהבעיטה מצידה היתה יזומה במטרה לתקוף את השוטר. מקובל עלי תיאור הקצין שלפיו המשטרה 'אינה חברת הסעות', אך לא מקובלת עלי ההנחה שלפיה המשטרה לא תסייע לאדם בשעת מצוקה, כבנסיבות אלו ממש".