"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נגד עמדת המדינה - פצוע בפיגוע זכה לפטור מאגרה בהוצאה לפועל

נפגע פיגוע דריסה נדרש לשלם עשרות אלפי שקלים לפתיחת תיק • המדינה לא הסכימה להפחתת אגרה או פטור • ההוצל"פ: "כללי הצדק מחייבים למנוע מצב בו יצא חוטא נשכר"

,עודכן
0השמעה
לשכת ההוצאה לפועל. צילום: ללא קרדיט

נפגע פעולת איבה שנדרס על ידי מחבל לפני כמה שנים וזכה בפסק דין בפיצוי של כ־3.3 מיליון שקלים מעזבון המפגע, לא ישלם אגרה בבקשה לפתיחת תיק הוצאה לפועל שהגיש.

כך קבע רשם ההוצאה לפועל מלשכת ירושלים אריאל לנגה, שכתב: "בימי דמים אלו, בעודנו חוזים בבעתה בפעולות טרור רצחניות המבקשות לגדוע פתיל חיינו ולמוטט מפעל חיינו הלאומי, עת צרה היא ליעקב שבה מוטלים מתינו לפנינו. צו השעה הוא לוודא כי ימומשו פסקי דין שנפסקו לטובת נפגעי טרור ופעולות איבה".

הפיגוע הותיר אותו נכה. ניידת משטרה,צילום: מרקו

מדובר באדם שנפגע לפני כמה שנים בפיגוע דריסה שהותיר אותו נכה לכל ימי חייו. לפני למעלה משנה הגיש הנפגע לביהמ"ש תביעת נזיקין נגד עיזבון המפגע, יורשיו ואחרים, ובחודש מאי, בהיעדר הגנה, התקבלה התביעה ונפסק כי המפגע ויורשיו ישלמו לנפגע פיצוי נזקי ועונשי בסך 3.3 מיליון שקלים.

למרות זאת, עד עתה לא שולם לו ולו שקל אחד, והנפגע ביקש ממזכירות ההוצל"פ לפתוח תיק לביצוע פסק הדין ולפטור אותו מתשלום אגרת פתיחת תיק. בנימוקי הבקשה ציין כי פעולת האיבה הסבה לו שיעור נכות של 23% לצמיתות, וכמו כן טען למצב כלכלי מורכב המונע ממנו לממן את האגרה בסכום של כ־30 אלף שקלים.

המדינה לא מוותרת

המדינה הציגה עמדה נחרצת ולפיה אין מקום להפחתת אגרה, ואין מקום לפטור או לדחיית תשלום האגרה.

בהתנגדותה ציינה המדינה כי אמנם היא משתתפת בכאבו של הנפגע ורואה חשיבות עליונה בהושטת סעד ועזרה לנפגעי טרור, אולם בתום בחינתה את הסוגיה הגיעה לכלל מסקנה שאין מנוס אלא לקבוע שיש לדחות את הבקשה.

המדינה ציינה כי היא משתתפת בכאב הנפגע ורואה חשיבות עליונה בהושטת סעד לנפגעי טרור, אולם קבעה שאין מנוס אלא לקבוע לדחות את הבקשה

בראשית ההחלטה קבע הרשם לנגה, כי יש ממש בטענת הזוכה, והותרת פסק דין לפיצוי שנפסק נגד מחבל כאבן שאין לה הופכין בשל חסרון כיס של הנפגע ממעשי איבה היא בבחינת הוספת חטא על פשע.

יחד עם זאת הבהיר הרשם, כי קיים במקרה זה גם שיקול כלכלי. אמנם הנפגע לא הצביע על מצב כלכלי אקוטי וקשה המצדיק הפעלת תקנה 19 לתקנות ביהמ"ש לעניין תשלום אגרות, אך מהמסמכים שצירף ומתשובתו שהוגשה עולה כי הכנסתו מצומצמת והינה כ־9,000 שקלים, כי הוא נישא לאחרונה וכי אין בידיו לשלם את האגרה.

הרשם הדגיש, כי הוא עושה שימוש בסמכותו לפי חוק ההוצל"פ וקבע שבנסיבות העניין נכון להעניק פטור מתשלום אגרה כך שהאגרה תשולם כתשלום ראשון על חשבון גבייה בתיק.

לשיטתו, לטובת הנפגע עומדות בין השאר "זכות הקניין של זוכה, האינטרס הציבורי הרחב ביישום פסקי דין, הצורך הלאומי במלחמה בטרור גם באפיקים משפטיים וכללי הצדק המחייבים למנוע מצב שבו יצא חוטא נשכר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר