בעקבות ויכוח בכביש: תושב השפלה דקר צמיג רכב עם סכין - וקיבל עבודות שירות

אלימות בכבישים הפכה כבר מזמן למכת מדינה, אולם בתי המשפט וגם שירות המבחן נוטים להקל עם המורשעים. אחד שכזה, תושב השפלה, בן 36, שחסם נהגת, ויצא עם סכין מרכבו וניקר לה את הגלגל, שירות המבחן הציע להסתפק בענישה חינוכית בדמות 180 שעות לתועלת הציבור, התביעה המשטרתית ביקשה חצי שנת מאסר, אך השופטת זוהר דיבון, הסתפקה בחמישה חודשי עבודות שירות, קנס אלף שקלים ופיצוי של 1,500 שקלים לנהגת.

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי יחידת תביעות שלוחת רחובות, הנאשם והמתלוננת, נסעו כל אחד ברכבו בכביש 40 לכיוון צומת היישוב גבעת ברנר. במהלך הנסיעה, נצמד הנאשם עם רכבו לרכבה של המתלוננת עד אשר חסם את נתיב נסיעתה. בהמשך, עצר הנאשם את רכבו כשהופיע אור אדום ברמזור, יצא מהרכב כשהוא אוחז בסכין ודקר את צמיג הגלגל השמאלי האחורי ברכבה של המתלוננת. בעקבות כך, הורשע בהחזקת סכין והיזק לרכוש במזיד.

התביעה, בטיעונים לעונש עמדה על הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם בהם הגנה על בטחונה ושלומה של המתלוננת והדגישה את עוצמת הפגיעה בה בהינתן שהרקע לביצוע העבירה וויכוח סתמי על רקע שימוש בדרך, ללא התגרות מצדה של המתלוננת והשימוש שעשה הנאשם בסכין לצורך פגיעה ברכוש ולמרבה המזל, המקרה לא הסתיים בתוצאות חמורות יותר וכן משום הצורך למגר את תופעת האלימות בכבישים.

מנגד, טען הסנגור כי המתחם אליו עותרת התביעה, מחמיר יתר על המידה ואינו תואם את נסיבות ביצוע העבירה או את מדיניות הענישה הנהוגה. בתוך כך נטען כי האירוע הוא קצר מועד ונקודתי שאינו מתוכנן, הסכין הוחזקה לצורכי עבודה ובשעת לחץ עשה בה הנאשם שימוש לרעה, גרם נזק לרכוש, אך בפועל הנזק אינו רב וסבר כי יש לאמץ את המלצת שירות המבחן במלואה ולהסתפק בענישה חינוכית בדמות 180 שעות לתועלת הציבור ופיצוי למתלוננת.

השופטת זוהר דיבון החליטה לבסוף על עונש של חמישה חודשי עבודות שירות, קנס של 1,000 שקלים ופיצוי לנהגת בסך 1,500 שקלים וציינה בגזר הדין כי "בית המשפט העליון עמד לא פעם על הצורך להיאבק בתופעה של שימוש באלימות על כל צורותיה וגווניה, שלא תשתלט על כל תחומי חיינו, ואת מחויבותו של בית המשפט להילחם בתופעה זו בדרך של הטלת עונשים מרתיעים ומשמעותיים שישקפו מסר מרתיע לעבריינים ולחברה כולה.

"מעשיו של הנאשם ראויים לענישה ממשית שיהא בה להעביר לנאשם ולאחרים מסר ברור לפיו מי שיכביד ידו על הזולת על רקע עניין פעוט של שימוש בדרך, עלול לשלם על כך בענישה ממשית ומוחשית. ואם מצאתי שלא למצות עם הנאשם את הדין, הרי זה משום ההודאה במעשיו והפגיעה הצפויה בו", כתבה השופטת דיבון בהחלטתה.