חדשות

2020 בסיפורים: יאללה!

לסכם את העתיד: 21 סופרים, משוררים, ועיתונאים התבקשו לכתוב על נקודת הציון המעניינת - שנת 2020 • נֹעה שחם

1/1/2020, 19:43,עודכן1/1/2020, 20:05

צילום: לע"מ // יאללה!

ראיתי את טובות המוחות שלנו נשרפות בחיפוש עבודה, ראיתי שאין הסיסטם יכול לזה, ראיתי שאין דבר שלא ידרשו בו שוב יגידו כהנה וכהנה מה הלו?! והרי אין איש בדלת, זה ששוכב, מת על חניה, אינו חי עוד. ראיתי משוררים שהיו לעסקנים ועסקנים שהיו לִמשוררים (הכי פ֫וֹחד). עסוקה בְּלִמְנות, מה נכנס מה גומר בחוץ ולמה איפה התֶפֶר מתי נפסק הראשון הוא הראש בין הרגליים, ואז המין, מן דין, קצת תנועה, דִי-נַיִין עליון וְ – לְתִילֵי הֶעפר של המשפט. ראיתי איך כולם רוצים לאהוב אך האימה מטילה וטו, מי אשם? ראיתי ויטאלי, ראיתי אותי בַּלב של היער על שש נכנסת פנימה–פנימה, פיזית (גופנית), אל המעְבֶּה. שיא שלילי! ראיתם את הקרום אֵי-מתי כה קרוב לליבה?

ראיתי כדורי אש פורחים מעל מפעלים כימיים, ראיתי עברית יפה, ראיתי גפיים גדומים משפטים לא מקושרים, ראיתי כמה שגוי וּמרחיק השימוש הסביל. העדפתי פעילות, דוּך על ההתחלה! אמן סלה שלא נירצח בִּידי בְּעלים (ולא ״על ידי״!) לא על ידי מלאך ולא על ידי שׂרף ולא על ידי שליח! אלא הקדוש ברוך הוא הוציאנו אל חוֹרין של תחת.

הינה הדבר והוא גס, וּבְֿכֿל-זאת֫ טַלְטֵלָה, היית חושבת שלא אבל זה הדבר והוא גס, את לא סתם באלם זה גם בשרירים, הכול מתגייס הארבע-ראשי לא מפלצת לנוכח הדבר הזה שהיה עוד וָעוד שוֹקינְגְ.

לבד מִהֱיות במקום לא לי, הייתי הרבה בשדות זרים ורציתי לרעות את הסיבות, לשבת עִמן, ללחך את כל המושאים לְלַ֫הַג, לצחוק להקיא רק אסור להפסיק.

למרות האלימות הממרה את הפה של הנטייה הטבעית, היָפָה, אף על פיה! יש בדברים סדר נכון: ראשית כותרות החוזרות והולכות אחרית תחזית.

נעה שחם // צילום: נגה עופר