השמש הנצחית: הרשת החשמלית שמבטיחה עצמאות אנרגטית בכל תרחיש

בעולם שבו שרשראות אספקה נקטעות בגלל עימותים מדיניים, משברים אקלימיים הופכים תכופים, ואיומים ביטחוניים מרחפים מעל תשתיות - עוצמה לאומית אמיתית נמדדת ביכולתה של מדינה לספק את צרכיה הבסיסיים באופן עצמאי. הצורך הזה עומד בלב המהפכה שמובילה חברת "דוראל" (Doral Energy), חלוצה ישראלית בתחום האנרגיה המתחדשת שהפכה לאחד העוגנים המרכזיים של הביטחון האנרגטי הישראלי.

דוראל, שהוקמה ב־2007, אינה רק חברת אנרגיה, היא מייצגת מודל כלכלי וטכנולוגי חדש המשלב בין הייטק לחקלאות ובין ציונות לחדשנות גלובלית. החברה מתמחה בייזום, הקמה ותפעול של מערכות אנרגיה מתחדשת, תוך התמקדות בטכנולוגיה פוטו־וולטאית (סולארית) בשילוב מערכות אגירה מתקדמות. כיום היא נסחרת בבורסה בשווי של כ־13 מיליארד שקלים, ומנהלת רשת מבוזרת של מאות אתרי ייצור ברחבי המדינה. מעבר למספרים, הסיפור של דוראל הוא סיפור על יוזמה, הסתגלות ומודעות למצבי חירום, לצד היכולת להפוך משבר להזדמנות אסטרטגית.

המודל הריכוזי שעליו נשען משק החשמל הישראלי במשך עשורים הופך במציאות הנוכחית לנקודת תורפה, כאשר פגיעה בודדת במיקום אסטרטגי עלולה להחשיך חבלי ארץ שלמים, ומול זה דוראל מציעה תפיסה הפוכה: ביזור.

"כל מה שקרה מאז 7 באוקטובר הוכיח באופן ברור שמשק החשמל חייב שני דברים: עצמאות אנרגטית ואנרגיה מתחדשת", מסביר יוני חנציס, מנכ"ל החברה. "כיום דוראל היא בעצם שחקן הסולאר והאגירה הכי גדול במדינה, עם ההספק המותקן הכי גדול, די בפער מהמקום השני. יש לנו 820 מגה־וואט מותקן ו־1,600 מגה־וואט שעה אגירה מותקנת. אלו סקיילים של מיליארדי שקלים של פרויקטים שכבר הקמנו. זה בעצם כמו שלוש תחנות כוח שבמקום שהן יהיו מרוכזות במקום אחד הן פשוט מבוזרות במרחב במאות מערכות פעילות".

האנרגיה המתחדשת צמחה אמנם מתוך הצורך בחלופה סביבתית, אבל כיום מה שמניע את התחום זה ההיבט הכלכלי. חנציס: "עלות הייצור השולית של אנרגיה מתחדשת הרבה יותר נמוכה מכל אלטרנטיבה. אז אנחנו גם הכי זולים, גם הכי סביבתיים, גם הכי בטוחים אנרגטית וגם הכי מהירים בהקמת פרויקטים".

החזון של דוראל חורג מגבולות המדינה, ובימים אלו מקימה החברה בארה"ב את "Mammoth" - הפרויקט הסולארי הגדול ביבשת, בשטח 50,000 דונמים. במקביל, היא נערכת לשינויים בביקושי החשמל העולמיים הנובעים ממהפכת הבינה המלאכותית. חנציס: "הביקוש לחשמל בארה"ב צפוי להכפיל את עצמו עד שנת 2050, גם בישראל העלייה היא אקספוננציאלית, וזה נובע בעיקר מכניסה מסיבית של מרכזי דאטה שצורכים המון חשמל. בעקבות כך דוראל הקימה פעילות דאטה סנטר בשיתוף פעולה עם אמפא, מתוך הבנה שבמתקנים שלנו כבר יש חיבור לחשמל, שזה המצרך המבוקש ביותר וקשה להשיג אותו במקום אחר".

מתחברים לחקלאות

אחד החידושים המרתקים שדוראל מקדמת הוא התחום האגרו־סולארי - שימוש דו־ייעודי בקרקע המשלב חקלאות וייצור חשמל על אותו תא שטח, פתרון קריטי למדינה קטנה וצפופה כמו ישראל שבה הקרקע היא המשאב המצומצם ביותר. עמית בשן, המנהל העסקי של קיבוץ בית העמק, מלווה את השותפות עם דוראל בשנים האחרונות, ובשטחי החקלאות של המשק מיישמים הלכה למעשה את הפתרון הזה. "כשהתחילו לדבר על 'אגרו־סולארי' ראו בנו פוטנציאל טוב לקדם את המחקר והפיתוח. אנחנו קיבוץ שיוזם, שמעז, שמוכן לחקור את הדברים. בפועל המשמעות היא שעל אותו דונם קרקע שבעבר היה לו רק ייעוד חקלאי - זאת אומרת שיכולתי לגדל עליו רק בננות, אבוקדו או ליצ'י - אני עכשיו, במסגרת הפרויקט, יוזם חקלאות בת־קיימא ורבת שנים, כאשר בקומה שמעל הגידולים מותקנים פאנלים סולאריים המפיקים אנרגיה מתחדשת. כך אנחנו מרוויחים פעמיים: גם אנרגיה ירוקה וגם ייצור מזון".

בשן מדגיש כי מנקודת מבטם של החקלאים שמגדלים אלפי דונמים כבר עשרות שנים, מחזיקים את הפריפריה ותורמים לביטחון התזונתי של מדינת ישראל, השילוב בין המטעים המסורתיים לבין הקדמה הטכנולוגית שמציעה דוראל מאפשר עתיד לענף: "ישראל נמצאת באי־ודאות גם מבחינת יחסי סחר, גם מבחינת הוצאות עיבוד החקלאות וגם מבחינת פגעי מזג האוויר שהולכים ומכבידים עם הזמן וגורמים לגידולים להיות פחות כלכליים. השילוב הפוטנציאלי הזה, בפרויקטים של מאות דונמים בכל קיבוץ, הוא עוגן משמעותי בחיזוק החקלאות וביצירת הסימביוזה החיובית הזאת, כדי שנדע להמשיך ולגדל על אף כל ה'משקולות' שהולכות ונערמות על גבנו".

הקשר בין דוראל לקיבוצים אינו רק עסקי אלא עמוק ומהותי. "אני יכול לומר בפה מלא שמבחינתנו זה ביטוי לציונות", אומר חנציס. "דוראל צמחה מהמגזר הכפרי, הקיבוצים והמושבים. יצרנו מצב שרוב הכסף שאנחנו משקיעים הוא במושבים ובקיבוצים, וזה סקטור כלכלי שמניע אותם קדימה. זו גם אחיזה בקרקע - אתה מקים פרויקט סמוך לגבול, וזו החקלאות החדשה". דוגמה לכך ניתן לראות במעלה גלבוע, שם הוקם פרויקט אגרו־וולטאי של כ־150 דונם, שבו בין שורות הפאנלים צומחים, בין היתר, ענבי מאכל, מנגו וליצ'י. "זה נותן משנה תוקף לחקלאות כי הם מקבלים כסף מהפרויקט הסולארי ויש עוד כסף להשקיע בחקלאות".

התגייסות טוטאלית

כמו בכל ענף במדינה, כך גם המציאות היומיומית של עובדי דוראל בשנים האחרונות היתה רצופה אתגרים פיזיים ובטיחותיים. עמוס שמחון, ראש צוות מאגרים במחלקת הפרויקטים, מתאר את ההתגייסות המוחלטת של העובדים בזמן לחימה: "קודם כל, יש בדוראל צוותי עבודה מדהימים - נבחרת של אנשים מסורים, מגויסים ותומכים, גם כשחלק ניכר מהצוות נמצא במילואים בגזרות השונות. העובדים מוצאים פתרונות יצירתיים ועושים כל שביכולתם כדי לשמור על עבודה רציפה. בנוסף, בזמן המלחמה חלק מהחוסן הוא להמשיך לייצר עבודה לבעלי המקצוע והקבלנים. בדרך זו אנחנו מאפשרים מצד אחד ביטחון אנרגטי שיגיע בסוף לצרכן, ומצד שני תעסוקה לקבלנים מקומיים.

"דאגנו לציוד עבודה תקני כדי לעמוד בהנחיות פיקוד העורף ולאפשר המשך עבודה רציפה. רוב האתרים שלנו לא הושבתו במלחמה, וגם אם היו הפסקות עבודה הן היו לימים בודדים בלבד. למרות שהרבה עובדים בדוראל מגויסים למילואים ויש אתגרים והנחיות קשיחות של פיקוד העורף, אנחנו בדוראל עושים כל שביכולתנו על מנת להמשיך בהקמת הפרויקטים לצד המציאות המורכבת".

תחזוקת רשת של כ־800 אתרים היא מבצע לוגיסטי מורכב בימים כתיקונם, ועל אחת כמה וכמה בימי לחימה. אריאל יפרח, מנהל מחלקת הנכסים, אחראי על המערך הזה ומדגיש שהגורם האנושי הוא המפתח לכל: "בסופו של דבר, מאחורי מערכות הבקרה, האלגוריתמים והייצור הסולארי עומדים עובדים שמנהלים שגרה מורכבת במציאות לא שגרתית. לוחמים במילואים, נשות לוחמים, הורים לילדים ואנשי מקצוע שבוחרים להמשיך ולהחזיק את המערכת פועלת גם כשהחזית מתקרבת לשטחי הפעילות. החוסן של דוראל נבנה בדיוק על היכולת הזו, לשלב ביו מחויבות אישית עמוקה לבין אחריות לאומית לשמירה על רציפות אנרגטית".

יפרח מתאר מציאות מורכבת שבה הצוותים פועלים לתיקון נזקים פיזיים במתקנים בזמן אמת, ועל כן מוטלת על כתפיו אחריות אדירה. "במציאות של תחנות כוח הנמצאות בקו העימות, הגישה לניהול נכסים משתנה מהיסוד. כל כניסה לאתר מתוכננת בקפידה, תוך ניתוח סיכונים, תיאום עם גורמי ביטחון והטמעת נוהלי עבודה מחמירים שמטרתם להגן קודם כל על חיי אדם. במקביל, מערכות הניטור והשליטה מרחוק מקבלות תפקיד מרכזי יותר, ומאפשרות לצמצם נוכחות פיזית מבלי לפגוע באיכות התפעול – מדובר בשילוב עדין בין טכנולוגיה מתקדמת לשיקול דעת אנושי".

לדברי יפרח, דווקא בתקופות כאלה מתחדדת החשיבות של אנרגיה סולארית בישראל. "היכולת להמשיך לייצר חשמל באופן מבוזר, גם כאשר תשתיות נפגעות או נמצאות תחת עומס, היא מרכיב קריטי בחוסן הלאומי. המחויבות של האנשים בשטח ושל הארגון שמגבה אותם נובעת מההבנה ששמירה על רציפות אנרגטית היא הגנה על המשך תפקודה של המדינה".

יוני חנציס: "עד סוף העשור דוראל צפויה לשלש את הנכסים שלה בישראל. בנוסף, יש לנו יותר מעשרה פרויקטים במתח עליון, שכל אחד מהם הוא מגה־פרויקט. רק התחלנו"

יתרון הולך וגדל

קיבוץ בית העמק שוכן בגליל המערבי, וכמו כל האזור ספג גם הוא ירי טילים מלבנון במהלך השנתיים וחצי האחרונות. "נסתכל קודם על חצי הכוס המלאה", אומר בשן, "השמש זורחת גם כשיש מלחמה, והפאנלים מייצרים חשמל גם כשיש טילים בשמיים. מעבר לזה, ודאי שהיתה השפעה בגלל המצב הביטחוני. ברמה החקלאית אנחנו יוצאים ומעבדים את השטחים, ולא משנה מה קורה בחוץ. לא עצרנו את העבודה ליום אחד גם במהלך כמעט שלוש שנים של מלחמה. יירוטים, אזעקות - אנחנו נשכבים על הקרקע עשר דקות וממשיכים קדימה.

"מבחינת המערכות הסולאריות הקיימות - גם כשנגרמו נזקים לציוד או לפאנלים משברי יירוט או נפילות כאלו ואחרות, פעלנו יחד עם דוראל לביצוע התיקונים ושמירה על המשך ייצור החשמל. המצב הביטחוני גם משפיע על קידום פרויקט מאוד גדול שאנחנו מובילים עם דוראל ועל הוצאתו לפועל. זאת משום שהעבודה הופכת יותר מורכבת, וכל אירוע לחימה מעכב את ביצוע העבודות ואת חיבור הפרויקט לרשת החשמל, וכמובן שזמן שווה כסף. לצד הפרויקט הסולארי שהוא מרשים וגדול ועומד בפני עצמו, אנחנו כחקלאים ותיקים ומנוסים, עם הרבה ידע וניסיון שנצבר, נעשה כל שביכולתנו ונשקיע את כל משאבינו כדי שתהיה כאן חקלאות טובה יותר מחקלאות מסורתית".

עבור הצרכן הממוצע חשמל הוא מוצר מובן מאליו, אך המלחמה חידדה את עומק התלות שלנו בו. "אנחנו תלויים בחשמל הרבה יותר ממה שכל אחד חושב", מזכיר יפרח. "חלק מהמתקנים הסולאריים שלנו ומערכות האגירה מותקנים בשטחי הקיבוצים - מה שנקרא 'Behind the meter' – והחשמל המיוצר במתקנים, או זה שנאגר במערכות האגירה, מיועד לספק חשמל ישירות לקיבוצים ולמפעלים בשטחם. אם לא נגיב מהר ולא נשמור על הרציפות התפקודית של המתקן, עלולה להיות פגיעה בפעילות המפעלים, באספקת החשמל לבתים, בחקלאות ובהשקיה. כשאתה יושב בבית בערב ומדליק את הטלוויזיה, או מפעיל מכונה כלשהי במפעל בקיבוץ, החשמל מגיע מאיפשהו. מאחורי ה'איפשהו' עומדים אנשים שעובדים קשה, ונותנים את הלב והנשמה לטובת שמירה על רציפות אספקת החשמל".

בראייה עתידית אין לחנציס ספק כי דוראל תהיה חלק מהעוצמה של משק האנרגיה המקומי: "אנחנו דוגמה להצלחה ציונית ויזמות טובה, וכשחקן מוביל היתרון היחסי שלנו רק הולך וגדל. אנחנו צופים שעד סוף העשור דוראל תשלש את הנכסים שלה בישראל. בנוסף, יש לנו יותר מעשרה פרויקטים במתח עליון, שכל אחד מהם הוא מגה־פרויקט של מאות ואלפי מגה־וואטים. אנחנו רק נלך ונאיץ את האירוע הזה בשותפות עם הקיבוצים והמושבים. רק התחלנו".