רומאן מנצח: אורלי קסטל-בלום זכתה בפרס ספיר

אורלי קסטל-בלום היא הזוכה בפרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2015 על ספרה "הרומאן המצרי" (הספריה החדשה) – כך הוכרז אתמול בטקס חגיגי שנערך בנמל תל אביב, בהנחיית דרור קרן.

קסטל-בלום קיבלה את הפרס מידי יו"ר דירקטוריון מפעל הפיס, עוזי דיין, ומיו"ר חבר השופטים של הפרס, השופטת בדימוס ד"ר עדנה קפלן-הגלר. בנוסף על הפרס הכספי בסך 150 אלף שקלים, יתורגם ספרה של קסטל-בלום לערבית ולשפה נוספת, לפי בחירתה.

חבר השופטים השנה כלל את חוקרי הספרות הפרופסורים דן לאור, אברהם בלבן וזהבה כספי, מבקר הספרות ועורך מדור הספרים של עיתון זה, עמר לחמנוביץ, העיתונאית מיה סלע והסופרת תמר גלבץ.

קסטל-בלום גברה על ארבעת המועמדים האחרים של "הרשימה הקצרה" של פרס ספיר – ענת עינהר, יותם ראובני, סמי ברדוגו ועילי ראונר. כל אחד מן המועמדים לפרס ברשימה הקצרה והזוכה בפרס הביכורים, איתמר אורלב על ספרו "בנדיט" (עם עובד), קיבלו פרס כספי בגובה 40 אלף שקלים.

בנימוקי השופטים על בחירת הספר נכתב: "אצל קסטל-בלום דבר איננו כפי שהוא נראה ממבט ראשון. סיפור המשפחה המקובל פונה לנתיבים מקוריים ופרועים. סיפורה של המשפחה המגיעה ממצרים לקיבוץ של השומר הצעיר משקף מצד אחד את העיסוק העכשווי בביוגרפי ומצד שני מפרק את העיסוק הזה ובועט בו"

קסטל-בלום בנאום הזכייה

"הרומאן המצרי" הוא סאגה משפחתית בעלת יסודות אוטוביוגרפיים. שני אחים, צ'רלי וויטה קאשתיל, צאצאי בני ישראל, שנשאר במצרים ולא חצה את ים סוף, עורקים לארץ ישראל בשנות החמישים של המאה העשרים עם נשותיהן מטעמים ציוניים, ומשתקעים בגרעין המצרי בקיבוץ עין שמר. לאחר שהם מגורשים מהקיבוץ בעוון סטליניזם, הם עוברים לתל אביב ומתמסרים לחיי הבורגנות. בד ובד, נחשפים הסיפורים הסובבים את דורות המשפחה, האהבות הטרגיות ותחושת ההחמצה.

קסטל-בלום (56) נולדה וגדלה בתל אביב. היא למדה קולנוע באוניברסיטת תל אביב ובביתצבי. בלימודיה הכירה את העיתונאי גדי בלום, ונישאה לו. לשניים, שהתגרשו ב-1999, שני ילדים.קובץ סיפוריה הראשון, "לא רחוק ממרכז העיר" ראה אור בשנת 1987, בעריכתו של חיים פסח. אחריו ראו אור בין השאר "היכן אני נמצאת" (1990), "דולי סיטי" המוערך (2007,1992) חלקים אנושיים (2002), טקסטיל (2006) וחיי חורף (2010). בין הפרסים שבהם זכתה: פרס נתן אלתרמן (1993), פרס ראש הממשלה ליצירה (1994, 2001 ,2011) ופרס ניומן (2003)