"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עזבי אותך, אחלה ספר

האם גברים מחליטים מהר יותר מנשים אם ספר מוצא חן בעיניהם? * סטארט-אם חדש עוסק בסוגיה הרת הגורל הזו

,עודכן
צילום: GettyImages // גברים קוראים אחרת?

חברת סטארט־אפ חדשה המתמחה בפילוח הרגלי קריאה, Jellybooks, טוענת כי אמנם אין הבדל בין גברים לנשים כשמדובר בקריאת ספר עד תומו, אך גברים מחליטים מהר יותר אם הסיפור מוצא חן בעיניהם או שמא כדאי להפסיק את הקריאה עוד בתחילתה.

הודות לספרים האלקטרוניים, כיום פשוט יותר למפות את הרגלי הקריאה. Jellybooks, העובדת בשיתוף עם כמה הוצאות ספרים באנגליה, בחנה את הרגלי הקריאה של מאות קוראים מתנדבים במשך כמה חודשים וניטרה את הקינדלים והטאבלטים שברשותם כשהיא מסמנת מתי התחילו לקרוא כותר מסוים, אם השלימו אותו או אם נטשו אותו באמצע הדרך ומתי.

לפי הנתונים שנאספו, בכל הנוגע לספרים העוסקים ברגשות לסוגיהם מתהווים הבדלים קטנים עד משמעותיים, ובכל אופן ניכרים, בין גברים לנשים. "לא רק שפחות גברים מלכתחילה פונים לספרים בנושאים אלו, אלא שהסיכויים שלא ישלימו את הקריאה גבוהים משמעותית, כמעט ללא קשר לתוכן או לאיכות העלילה", אמר אנדרורומברג, מייסד החברה, ל"גרדיאן".

לדברי רומברג, אחד הממצאים המובהקים שזוהו הוא הנטייה של גברים להחליט שהספר אינו לרוחם ולוותר עליו בשלב מוקדם בהרבה מאשר נשים. "או שראיית הנולד מחודדת יותר בקרב גברים בכל הנוגע לספרים שלא מוצאים חן בעיניהם, או שנשים ממשיכות לקרוא עוד בספר, אף על פי שהן מזהות שהן לא מתחברות אליו במיוחד, וייתכן שאף לא תסיימנה אותו. אנחנו נוטים לצדד באפשרות השנייה, אך לא יכולים להוכיח אותה".

אך יש ביכולתם להסיק מסקנות: "אם סופרים רוצים 'ללכוד' את הקורא הגברי, יש להם 50-20 עמודים לעשות זאת", כך רומברג. "לבנות מתח וציפייה, בלי הקדמות. אחרת אין עם מי לדבר".

גיל, אגב, הוא פקטור משמעותי יותר: לפי הפילוח, מתברר שמי שמצוי בטווח הגילים 45-35 קרוב יותר לנטוש ספר באמצעו מאשר מי שמעל או מתחת לטווח, "קרוב לוודאי שזה פלח האוכלוסייה עם הכי פחות זמן פנוי", מוסיף רומברג. עם זאת, אנשים בגילים אלה יתמידו בקריאת ספרים העוסקים באתגרים שעימם הם עצמם מתמודדים - חיי משפחה, צרות בעבודה ועליות ומורדות ביחסים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר