הפנים החדשות של הספרייה הלאומית

בסוף שנת 2019 עתידה הספרייה הלאומית לעבור מהאוניברסיטה העברית למשכנה החדש בקריית הלאום בירושלים – מול בניין הכנסת וליד מוזיאון ישראל. הבוקר, סיפקו אנשי הספרייה הצצה ראשונה לתוכניות האדריכליות של הפרויקט השאפתני, שעלותה מסתכמת במאות מיליוני דולרים.

חשיפת הדמיית המבנה, שעתיד להשתרע על פני 45 אלף מ"ר ושש קומות, התקיימה שבוע לפני הנחת אבן הפינה למבנה, שתתקיים ביום שלישי הבא במעמד נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, רה"מ בנימין נתניהו ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. הבנייה תיארך כארבע שנים והספרייה עתידה להיפתח לציבור בשנת 2020.

עבודת אמנות של מיכה אולמן ודגש מיוחד על אור טבעי. הדמיית הבניין החדש

הספרייה הלאומית נוסדה בשנת 1892 על ידי ארגון בני ברית וביוזמת הביבליופיל יוסף חזנוביץ'. במשך המחצית הראשונה של המאה ה-20 שכנה הספרייה בקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים, אך לאחר ניתוק הדרך להר במלחמת העצמאות היא פוזרה בין מבנים שונים במערב העיר. בשנת 1960 עברה הספרייה לבניין "ליידי דייויס" בקמפוס החדש בגבעת רם, אולם עם השנים המצב התחזוקתי של הבניין הידרדר. בעקבות ועדת בדיקה בינלאומית שקמה בשנות ה-90 כדי לבחון את מעמדה של הספרייה, בד בבד עם חקיקת "חוק הספרייה הלאומית" בכנסת ב-2007, החל מהלך הבנייה המחודשת לתפוס תאוצה.

אורן וינברג, מנכ"ל הספריה הלאומית, אמר כי המימון של המבנה החדש, שתוכנן על ידי משרד האדריכלים השוויצרי "הרצוג ודה מרון" – האחראי בין היתר לתכנון מבנה הטייט מודרן בלונדון ואיצטדיון "קן הציפור" בבייג'ין – יגיע ברובו המוחלט מתורמים פרטיים. לפרויקט ההתחדשות שותפים גם קרן "יד הנדיב" של משפחת רוטשילד ומשפחת גוטסמן מניו יורק. הקרקע לספריה הוקצתה על ידי ממשלת ישראל.

וינברג הדגיש כי במבנה החדש יוקצו 1,000 מ"ר לשטחי תצוגה – שיוקדשו לפריטים הנדירים והעתיקים הרבים שיש לספרייה כיום, ולעת עתה אינם עומדים לתצוגה במבנה הקיים. בבניין החדש תוצב אף "אותיות של אור", עבודת האמנות של הפסל מיכה אולמן, שמתכתבת עם עבודתו הידועה "הספריה הריקה" שנמצאת בכיכר בבל בברלין. בהדמיית המבנה ניכר כי הושם דגש מירבי על אור טבעי בחלל הספריה, שקירותיה מן הבסיס ועד לגובה של שמונה מטרים יהיו כולם עשויים מזכוכית.