לחיות את הסיפור ולצאת לתחייה

אוריאל בן עמי, ילד נהלל, שעזב את מושבו לפני שנים רבות, חוזר אליו עתה במלאת 95 לנהלל, עם ספר שירים חדש. בן עמי, בעברו עיתונאי, מתגעגע אך גם בא חשבון עם זיכרונות נהלל שלו, כי נהלל של בן עמי אינה רק מקום, אלא גם מצב נפשי ותודעה שנעה בין יופי לכאב, ובין אתוס למיתוס.

בן עמי הותיר מאחוריו בנהלל שישה קברים: אבא ואמא, סבא וסבתא, וסבא רבא וסבתא רבא. הם, מבחינתו, ממשיכיו של אברהם; "אנחנו ממשיכים ללכת", הוא כותב בשיר הפתיחה של ספרו, "אברהם אבי אבותינו / יוסף אבי אבי, וגם אבי וגם אני".

הוריו המתים של בן עמי חיים בזיכרונו מאוד, "אולי כבר נחים על משכבם בשלום..", אך הוא: "... עדיין אינו "נח מחייהם". השירה מבחינתו היא "זיקוק הרגש וההכרה לדיוק הלשוני המירבי". כבר 40 שנה שאינו בנהלל ובכל זאת הוא ממשיך לחיות את הדמויות והריחות, את הטוב והפחות טוב ובעיקר את החשבונות הישנים. דומה עם זאת כי את החשבון הלא פתור הוא עורך עם עצמו תחת פיקחון.

"האדם אינו אלא תבנית נוף שריטותיו", הוא כותב, "שנתנו לו הוריו והמשיך בעצמו. / האדם אינו אלא מטען אחוריו / ומה שבחר לעסוק בו לשמו. / האדם אינו אלא פרשן לחייו / בצידוק בחירתו הטובה / ביסוד יחסיו עם נשיו וילדיו / בתוחלת ברכה ותקוה".

בן עמי "כותב את עצמו לדעת / שמא ימחק / שמא שאמחק / שמא אמחק. / ואני כותב עצמי נמשך לדעת / מהו עצמי שאני כותב אותו / שאני כותב עליו".

כילד, "בלע" בן עמי את שירי בני הכפר שנפלו במלחמת העצמאות ופורסמו לאחר מותם. הם היו גיבורי ילדותו. 40 מבני נהלל נפלו במלחמות ישראל; הוא הכיר חלק מהוריהם המייסדים, וגם את בני הדור השלישי שנקראו על שמם. השכול וסכר השתיקה סביב הכאב העיקו עליו. מבחינתו זו היתה בבואת הכפר, שהדחיק והשתיק וסירב לדבר גם על חולשותיו.

לפני שנים אחדות פרצו לראשונה בני משפחות נהלליות שכולות את סכר השתיקה ודיברו לראשונה על כאבם במסגרת סרטה של ציפי ביידר "בנהלל לא בוכים". בן עמי כותב על נהלל השותקת: "ערב יום הזיכרון בכפר געגוע.../ רובם למדו לשתוק זה עם זה - / מול לוחות האבן, השמות והפנים.. אצלנו תמיד ידעו דברים / רק לאחור".

"החלום הראשון", הוא כותב בשירו "החלום השלישי", "היה הפלמ"ח: / גיבורים שנתנו את חייהם למולדת / גאים ובוטחים בראשם שלא שח... / "החלום השני היה נהלל: העיגול הבטוח כל כך בעצמו – / שאין בעיניו דומה לו בכלל... החלום השלישי הוא גדול מכולם: / להבין ולזקק את מה שהיה - / לצעוד חרישי בתוואי של שבילם / לחיות את הסיפור ולצאת לתחיה".

לספר ארבעה שערים, והוא מאויר בציורי נהלל יפים ורכים, פרי מכחולה של סמדר כץ.

מנהלל ועד בכלל – רטרוספקטיבה / אוריאל בן עמי

אור מדיה, 107 עמ'

כריכת הספר