"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ההבדל בין שועלים לקיפודים

כדי להיות חזאי־על צריך להתמיד בשיפור עצמי - זו התובנה העולה מספר מיוחד על ניבוי

,עודכן
צילום: מתוך יוטיוב // חזאי־העל הם נבונים, אך לא בהכרח בתחום העליון של מנת המשכל. דני רופ

כבר נאמר שהחפץ היקר ביותר בעולם הוא העיתון של מחר. היוונים הקדומים עלו מתנשפים בשביל המפותל אל מערך המקדשים בדלפי, והאזינו בשקיקה למלמולי הפיתיה - אישה שהוסמכה על ידי האל אפולו לנבא את העתיד. ספרו של המיסטיקן בן המאה ה־16 נוסטרדמוס, "נבואות", נקרא אף היום.

את הצעד המדעי הראשון בדרך לידיעת העתיד עשה פיליפ א' טטלוק, הניצב בצומת בין פסיכולוגיה, מדע המדינה והתנהגות ארגונית. התוצאה היתה מפתיעה, ולכאורה סותרת את השכל הישר. "מחקר ההחלטה הנכונה" שהחל ב־1984 הוכיח שתחזיות מומחים אינן עולות על אלו של האדם הרגיל הנבון.

תוצאות המחקר השני, שהחל ב־2011, הדהימו וגבלו במדע בדיוני. אותרו אנשים מצטיינים ביותר, "חזאי־על", שצפו את העתיד בדיוק מופלא ובפרטי פרטים. מייד נשאל, בנשימה עצורה: מה סוד הצלחתם של חזאי־העל? התברר שאין המדובר "בסוג אחר של אנשים, אלא באנשים העושים את הדברים בצורה אחרת". הקריטריונים הקובעים היו פתיחות מחשבתית, ביקורת עצמית מתמדת ומחויבות לשיפור.

במסה מפורסמת מ־1950 חילק הוגה הדעות ישעיהו ברלין את בני האדם לקיפודים ולשועלים, בהשראת משל בן 2,500 שנה של המשורר היווני ארכילוכוס: "השועל יודע דברים רבים, אך הקיפוד יודע דבר אחד גדול". בטורניר חזאי העתיד גברו השועלים על הקיפודים, שהישגיהם היו גרועים אף מניחוש אקראי. לצערנו, השועלים אשפי החיזוי המדויק מרבים ב"אולי" וב"עם זאת", ומופיעים רע בתקשורת. את מרכז הבמה תופסים הקיפודים, ה"יודעים בוודאות מה עומד לקרות".

כריכת הספר

חזאי־העל הם נבונים, אך לא בהכרח בתחום העליון של מנת המשכל. הם אוהבי ספרים, מתמצאים באקטואליה ו"יכולים למצוא בנקל את קזחסטן במפה". כמו כן הם מרגישים נוח עם מספרים, אך לא משתמשים בחישובים מסובכים לצורך התחזיות, אלא מסתמכים על שיקול דעת. הם אינם מאמינים בגורל או בגזירה קדומה, וחשיבתם סקולארית לחלוטין.

החזאים הללו חושבים פעמים רבות על אותה הבעיה, ומשנים את נקודת מבטם ללא הרף. הם כותבים ומתייקים את מסקנותיהם, ולאחר זמן נעזרים במה שכתבו בעבר ומשפרים את התחזיות העדכניות. בכך הם מזכירים את "גירסת בטא הנצחית" - תוכנת מחשב שמנתחים ומשכללים אותה עד בלי די, וגם את דברי תומס אדיסון: "כל הישג מחייב 25 אחוז השראה ו־75 אחוז זיעה".

הרגלי המחשבה של "חזאי־העל" ניתנים ללימוד על ידי כל אדם. אעיד על עצמי, שלאחר קריאת הספר נעזרתי בהם מאוד בפתרון בעיות יומיומיות, כדברי טטלוק: "עמדות ודעות הן השערות שיש לבחון, לא אוצרות שיש לשמור עליהם".

תחזיות־על; המדע שמאחורי אמנות הניבוי / פיליפ א' טטלוק ודן גרדנר; מאנגלית: קטיה בנוביץ'; זב"מ/אלכסון, 298 עמ'

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר