"יום הדין": כשהעובדות מדברות בעד עצמן

פותחים תיק:פרקליטת המחוז, עירית פריאל, נרצחת. מותה פותח (או שמא סוגר?) תיבת פנדורה שבה מסתחררים - עו"ד דורון שפירא, טיפוס חלקלק וחסר מעצורים שיודע לנצל את חולשות המערכת לטובתו האישית; בעלה, אילן פריאל, הנראה כאדם חלש ונטול עמוד שדרה; ראש ארגון הפשע שמעון פארו, אשתו איילת ובתו תמר, המסתירים ביניהם סוד אפל שקשור לנרצחת; מיכאל גונן, שוטר לשעבר ופעיל חברתי, לוחם סדרתי בשחיתות המערכת, ובן חסותו, תום; השופטת הצעירה ורד תדהר, שגם לה יש שלדים בארון, ועוד טיפוסים מטיפוסים שונים.

גבולות הז'אנר:הרומן ה־11 של ליעד שהם הוא הבשל ביותר שיצא מתחת ידו עד כה, והוא בהחלט הישג מרשים. בביטחון רב, שנובע הן מניסיון והן מהיכרות והבנה מעמיקה של המערכת (שהם הוא עורך דין במקצועו), פורש שהם לנגד עינינו תמונה סבוכה ומרובת אלכסונים בין גיבוריה, וכמו קוסם השולף שפן מהכובע ברגע המפתיע ביותר הוא קושר את כל האלכסונים הללו לכלל חוט עלילה אחד. המחבר לא מקל עלינו לחבב את גיבוריו. לכולם יש קופת שרצים, ומצד שני - גם לגרועים שבהם יש נגיעות אנושיות באופיים. זה מורכב, כמו בחיים. הוא לא נזקק לתעתועים, הסתרות או משחקי לשון. כמו שאמור לקרות באופן אידילי בבתי משפט, שהם נותן לעובדות לדבר בעד עצמן.

כריכת הספר (כנרת)

מדד המתח:המתח (הרב!) שנוצר כאן לא טמון בהכרח בתשובה לשאלה מיהו הרוצח אלא מההבנה ההולכת ונבנית בנוגע לתמונה הגדולה, שהרציחות (יש יותר מאחת) הן רק מאבני הבנייה שלה. והתמונה הגדולה אכן מפחידה ואפלה במיוחד; שהם מתאר מערכת משפט והגנה על החוק כנגועה בשחיתות, באינטרסים, באג'נדות אישיות ובחוליים אחרים. וככל שההבנה הזאת מתפתחת - עולה מפלס החרדה של הקורא לגבהים: מי ישמור עלינו מפני השומרים? מה הסיכוי של אדם לזכות בצדק מהמערכת הזאת? לא לכל השאלות יש תשובות קלות. כמו שאמרנו: מורכב, כמו בחיים.

השורה התחתונה:רומן מתח משובח ואפילו חשוב, לגמרי ישראלי אך בה בעת אוניברסלי ואקטואלי.

יום הדין / ליעד שהם; כנרת, 304 עמ'