מה עושים כשהילדים לא אוכלים?

בשיתוף Playte

למה הילדים לא אוכלים?

הבעיה הזו, ש”הילד לא אוכל ” (כן, ברור – זה גם יכול להיות ילדה), היא כל כך נפוצה, שכמעט כל בית מכיר אותה. כמה פעמים אמרנו או שמענו את הביטויים “הוא חי על אוויר”, או בגרסתו המדעית “הוא חי על פוטוסינתזה”? ומה עם התלונה לחברות “אני לא יודעת ממה הוא גדל” שמתורגמת לילד “איך תגדל ותהיה חזק כמו מסי”?

אנחנו הולכים לתת לכם כמה רעיונות, במדרג עולה של יעילות, שיעזרו לכם לשנות את התמונה. לפעמים רק במעט, לפעמים בהרבה. לא פחות חשוב – הרעיון הוא לא רק שהילדה תאכל יותר או יותר מסודר, אלא גם שהדבר הזה יקרה באווירה נעימה. אנחנו יכולים להבטיח לכם, אם לא למדתם כבר לבד – במלחמות על אוכל, כמו בכל מלחמה – כולם מפסידים. אבל ההורים יותר.

הסבתות ישתמשו בטיעון הידוע “היא תאכל כשהיא תהיה רעבה” – טיעון שהוא במובן מסוים נכון: המחשבה מאחוריו שאין צורך לעודד ילדים לאכול, כיוון שהסיגנלים הטבעיים של רעב ושובע יגרמו לילדים לאכול באופן מותאם לצרכי הגוף שלהם. אבל המציאות, כרגיל, קצת יותר מורכבת.

יש ילדים שלא מתעניינים באכילה, או “נעולים” על שני סוגי מזון ולא מצליחים לגוון. שוב, הסבתות יחזרו ויגידו ש”הכל עניין של חינוך” – אבל למרות שחינוך הוא בהחלט חשוב פה, הוא לא כל התמונה. יש ילדים שבאופן טבעי נולדים עם טמפרמנט שמתקשה לאכול באופן מסודר. בדיוק כמו שיש ילדים שמתקשים לישון ויש ילדים שישנים נהדר, כך גם באכילה. אפשר לראות את זה אפילו בחודשים הראשונים לחיים, לפני שהחינוך נכנס לפעולה – כיצד יש ילדים “קלים” שיונקים כל 4 שעות וישנים 3 שעות בין לבין, ויש ילדים שיונקים שעה כל שעה וחצי, ובאמצע לא מצליחים להירגע. יש ילדים עם קשיים בוויסות חושי, שהרעיון של פטריה או פירה מעביר אותם עם דעתם. יש ילדים שמתקשים להירגע מספיק כדי לשבת לאכול – הם “מעוררים” מדי.

ומעבר לכל הילדים והילדות האלה, שקיבלו ביולוגיה קצת פחות “נוחה”, החיים ב-30 שנה האחרונות רק תורמים לשיבוש הרגלי תזונה בריאים ונכונים של הילדים. ברמה החברתית, אנחנו חיים בעולם מהיר, מהיר מדי – והילדים רגילים לקצב גירויים משוגע לחלוטין. הם רגילים להסחות דעת בלתי פוסקות ולזרימה מטורפת של ריגושים שמקשים על לשבת – לנוח – להירגע – ולאכול. אם לא די לנו בזה, גם האוכל המתועש הפך להיות נפוץ מאוד, ומשבש את חלון הטעמים הרגיל של ילדים. כשילד חשוף לטעמים העשירים כל כך של אוכל מהיר, חטיפים וממתקים, אפילו שניצל עלול להראות כמו “צל של טעם”.

אז בין הבעיות הביולוגית, המולדות, לבין הבעיות שנוצרות עקב עודף-דופמין של החיים עצמם מבחינת גירויים וסוגי מזון, רבים רבים רבים מאיתנו צריכים להתמודד עם “ילד שחי מאוויר”. אז הנה מצעד הפתרונות ל”הוא לא אוכל כלום”:

לשתף ילדים בהכנת האוכל

ילדים שמחים להרגיש גדולים, ומספיק שתתנו להם לחתוך את המלפפונים או לבחור להם טיפול, “שימציאו סלט”, או שימציאו איזו גיוון לציפוי של השניצל (למשל, שברי ביסלי / אפרופו / במבה – כן זה עובד), כדי שייווצר להם חיבור למנה, וזה מגדיל את הסיכוי שלפחות ירצו לטעום, ובוודאי ירצו להיות חלק מהארוחה ולחלק מ”ההמצאה” שלהם לכולם, לראות ולקבל את התגובות. כך, זה גם מגביר את התחושה החיובית ליד השולחן, גם מגביר מוטיבציה להיות חלק מהארוחה, ומעלה את הסיכוי לאכילה.

לשתף ילדים בתכנון ארוחה

תבנו איתם תפריט ממש, עם נושא (מקסיקני? סגול?). אפשר לייצר כל מיני וריאציות מצחיקות על אוכל רגיל (חביתה או טוסט עם תוספת תירס, למשל, בתמה מקסיקנית), ואפשר שממש יישבו לצייר את התפריט. ההמשך, שוב – זה יגביר אווירה חיובית, ויעודד אכילה. הילדים מרגישים “בעלות” על הארוחה, וחשוב להם להשתתף בה – להגיש, וגם לאכול.

עיצוב אוכל

חפשו דרכים מגניבות לסדר את האוכל על הצלחת, מה שבשנים האחרונות קיבל את המושג (הקצת מעצבן) “צילחות”. ציירו פרצוף. תעשו מגדל. תשימו את זה בעיגולים. תסקרנו אותם עם הצורות והצבעים, כך שהם ירצו “להתעסק” עם האוכל. אנחנו מקווים – כבר מובן: האווירה מסביב לשולחן תשתנה, והרצון של הילדים להשתתף באכילה – יגבר.

שדרוג הארוחה

אם קשה לגוון עם אוכל, אפשר לתת אווירה (והכי טוב – לעשות את שניהם ביחד, ראו לגבי השיתוף בתכנון הארוחה). תנו להם לקשט את השולחן, לבחור אולי מוזיקה בנושא מסוים, לבנות תפריט (אפילו לארוחת ערב רגילה). גם כאן, אפילו אם האוכל הערב הוא הרגיל (טוסט-חביתה-סלט), ה”מסביב” יכול לשנות להם את התחושה לגבי ארוחת הערב, לסקרן ולעניין אותם – ולעזור להם להתקרב ליעד של לשבת ולאכול.

איך לגוון את ארוחת הערב?

בואו ניקח את הנקודה האחרונה עוד קצת קדימה.

אותו כריך וסלט מרגיש לגמרי אחרת על השולחן הקטן בצד של הסלון, ובאמצע כר דשא רחב. אז לא, אנחנו ממש לא מציעים שתצאו לאכול כל הזמן בחוץ, אבל גם לעשות פיקניק על השטיח יכול להיות ריגוש מטורף לקטנים ולקטנות. אפילו קישוט השולחן באופן מסוים יכול לגוון עבורם את האווירה ולשמח אותם, באופן ש… נכון. יעודד אווירה חיובית, יעודד אותם לשבת לשולחן – ולאכול.

משחקים עם אוכל

ילדים כל כך אוהבים לשחק, והם עושים את זה בכל דבר. למה לא באוכל? הרי אנחנו מתחילים לשחק איתם ב”הנה בא מטוס”, שרלוונטי לגיל שנה. אבל למה לא לקחת את זה צעד קדימה?

ופה, שווה להכיר מוצר ישראלי מקורי ודי יחיד בעולם, שממש משלב את המשחק והארוחה ליחידה אחת, ומאזנת בין האכילה עצמה לבין החלק המשחקי. השילוב הזה לוקח את שינוי האווירה, העידוד לאכול ולנסות דברים חדשים – לשיאים חדשים. Playte היא סדרה של צלחות, שכל אחת היא לוח משחק אחר, שנבנה במיוחד כדי שהאוכל שמונח עליה יהיה ה”חיילים” במשחק. הילדים צריכים “לאכול” את הדרך שלהם לניצחון, שהוא כמובן גם ניצחון שלנו, ההורים.

אנחנו ממש ממליצים לנסות את הרעיונות שפרסנו פה, ולמצוא את מה שהכי מתאים ועובד בבית שלכם. כך תוכלו לשנות את המצב מכזה שבו הילדים לא אוכלים , למצב של ארוחות כיפיות ומזינות ביחד.

בשיתוף Playte