בשיתוף בטיפולנט
מהו הספקטרום האוטיסטי?
הספקטרום האוטיסטי (תסמונת הקשת האוטיסטית) הוא רצף של הפרעות התפתחותיות המערבות קשיי תקשורת וקשיים חברתיים. אנשים אשר נמצאים ״על הספקטרום״ מתאפיינים בהתנהגויות חזרתיות ובקשיים בוויסות או בעיבוד החושי. כפי שניתן להבין מן המונח ״ספקטרום״, תחת תסמונת הקשת האוטיסטית נכללות צורות רבות של ביטוי, והתסמונת יכולה להתבטא בדרכים שונות ובדרגות חומרה משתנות.
מה ההבדל בין אוטיזם לאספרגר?
עד לפני כ-10 שנים, נהוג היה להשתמש באבחנה ״תסמונת אספרגר״ כדי לתאר אנשים המאובחנים עם אוטיזם בתפקוד גבוה. תסמונת אספרגר כוללת סימפטומים כמו קושי ביצירת קשרים בינאישיים ונטייה לתחומי עניין מצומצמים, אך ככלל, מתאפיינת בתפקוד גבוה, יכולות תקשורת טובות ואינטליגנציה תקינה או גבוהה מהרגיל. החל משנת 2013, הוחלט למחוק את ״אספרגר״ ממדריך האבחנות האמריקאי (DSM-5), ובמקום זאת היא נכללת כיום תחת האבחנה הרחבה ״תסמונת הקשת האוטיסטית״. לפיכך, אנשים שבעבר אובחנו עם אספרגר מאובחנים כיום כחלק מתסמונת הקשת האוטיסטית, עם אוטיזם בתפקוד גבוה. למרות זאת, המושג ״אספרגר״ עדיין נפוץ מאוד בשיח הציבורי.
אני חושד שאני נמצא על הספקטרום, מה לעשות?
לעיתים, אנשים נוהגים להשתמש במונחים כמו ״אוטיזם״ ו״על הספקטרום״ כדי לתאר מצבים של קושי בהבנת סיטואציות חברתיות. אולם, חשוב להבין כי זהו אינו קריטריון מספיק לאבחנה של אוטיזם. על מנת לקבל אבחנה של אוטיזם יש לענות על שני קריטריונים: קושי בתקשורת חברתית, והתנהגויות חזרתיות ונוקשות.
קשיים בתקשורת חברתית יכולים לבוא לידי ביטוי למשל בהתפתחות שפתית מעוכבת, בקושי לשמור על קשר עין, קושי לנהל שיחות חולין, עניין מופחת ביצירת קשרים חברתיים, וקושי לזהות מה אנשים אחרים מרגישים. התנהגויות חזרתיות ונוקשות יכולות להתבטא בקושי משמעותי בהסתגלות לשינויים, התנהגות חוזרת של נפנוף ידיים, סיבובים או תנועות אחרות, ועיסוק נרחב ומעמיק בתחביב או בתחום עניין צר וספציפי.
אם אתם חושדים כי אתם או ילדיכם נמצאים על הספקטרום האוטיסטי, חשוב לדעת כי רק אנשי טיפול בעלי הכשרה ייעודית יכולים לבצע אבחון של אוטיזם. האבחון כולל שני תהליכים: בדיקה רפואית (על ידי נוירולוג, פסיכיאטר או רופא ילדים) ובדיקה פסיכולוגית על ידי פסיכולוג עם הכשרה מתאימה. אבחון של ילדים יתבצע במכון להתפתחות הילד, לאחר הפנייה מרופא ילדים.
כיצד ניתן לטפל באוטיזם?
אוטיזם הוא מצב כרוני, ואין לו מרפא מושלם. יחד עם זאת, טיפול יכול לסייע במיתון הסימפטומים ולשפר משמעותית את התפקוד היום-יומי ואת איכות החיים. קיים מגוון רחב של טיפולים אשר ניתן להיעזר בהם, ובמהלך תהליך האבחון כדאי להיוועץ עם הגורמים המאבחנים על מנת לבחור את הטיפול המתאים ביותר.
- טיפול התנהגותי: ניתן להיעזר בטיפול התנהגותי כדי להפחית הרגלים מזיקים, ובלימוד ובחיזוק של מיומנויות חברתיות ותפקודיות רצויות. במהלך הטיפול, יתורגלו כישורים שונים כמו קריאת רמזי תקשורת לא מילוליים, ניהול שיחות חולין, ויצירת קשר עין. במקרים מתקדמים, ניתן לתרגל גם התנהלות בסיטואציות חברתיות כמו ראיונות עבודה ודייטים.
- טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT): בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי ניתן לשפר את המודעות למחשבות ולרגשות של הזולת, להפחית התנהגויות חזרתיות, ולהגמיש דפוסי מחשבה עיקשים.
- ריפוי בעיסוק: בריפוי בעיסוק ניתן לרכוש כישורים שיסייעו למטופל לתפקד באופן עצמאי יותר. בנוסף, ניתן להיעזר בריפוי בעיסוק לצורך התמודדות עם קשיי ויסות חושי.
- טיפול תרופתי: במקרים בהם לאוטיזם נלווים סימפטומים של חרדה ודיכאון, ניתן להיעזר בטיפול תרופתי. כיום לא קיים טיפול תרופתי ייעודי לסימפטומים של אוטיזם.
זכרו, ישנה חשיבות רבה לאבחון אוטיזם בגיל צעיר ככל הניתן, ובפנייה לטיפול מתאים אצל מטפל מוסמך. השנים המוקדמות מהוות חלון הזדמנויות קריטי לטיפול, ולכן לרוב, ככל שהאבחון ניתן בשלב מוקדם יותר, כך הטיפול יהיה יעיל יותר. למרות זאת, גם אבחון בגיל מאוחר הוא משמעותי, ויכול לפתוח הזדמנות לטיפול והקלה.
בטיפולנט הינו האתר הגדול בישראל לשירותים פסיכולוגיים. באתר ניתן למצוא מידע מקצועי ומעניין על בריאות הנפש לצד אינדקס מקיף של מטפלים מוסמכים המציעים טיפול נפשי ברחבי הארץ.
בשיתוף בטיפולנט