לחרדה כל מיני צורות ומופעים. חרדה חברתית למשל, מתבטאת בפחד עז מפני סיטואציות חברתיות שעשויות לגרור השפלה או מבוכה, כמו דיבור בפני קהל. פוביה היא פחד עמוק מפני גורם יחיד או סיטואציה ספציפית, למשל חרדה מג’וקים או מכלבים. הפרעת פאניקה לעומת זאת, מתאפיינת בהתקפי חרדה פתאומיים ועוצמתיים, בהם האדם חש שקורה לו משהו נוראי (כמו התקף לב) למרות שאין לכך סיבה.
אז איך תדעו אם מדובר ב”סתם לחץ” או בחרדה של ממש? חפשו אחר 1 מתוך 3 סימנים:
- ברמה הגופנית – הזעה, רעד, גלי חום או קור, כאבי בטן ובחילות, תחושת לחץ בחזה, קוצר נשימה ועלייה בקצב הלב.
- ברמה הרגשית – תחושות של בלבול וחוסר ריכוז, פחד חזק, אי שקט ותחושת חוסר אונים.
- ברמה המחשבתית – פחד מפני התקף לב או מוות, תחושה שאתם ״משתגעים״ ומחשבות קטסטרופליות כמו ״זה בחיים לא ייגמר״.
בשורה התחתונה, ייתכן ואתם סובלים מחרדה אם אתם חווים מצוקה ולחץ מוגזמים לפני אירועים שונים, אם ישנה פגיעה בתפקוד היומיומי עקב תחושות לחץ, אם קיימים סימפטומים המתאימים להפרעת חרדה או אם ישנה הימנעות מסיטואציות או גורמים העשויים לעורר בכם חרדה.
האם אתם בדיכאון?
דיכאון היא הפרעה בה האדם חווה ירידה משמעותית במצב הרוח לצד הופעתם של סימפטומים שונים המשפיעים על התפקוד שלו בחיי היום-יום (בבית או בעבודה). אצל כל אדם דיכאון עלול להופיע בעוצמה שונה, אך ללא ספק מדובר בהפרעה קשה שעשויה לפגוע באיכות החיים בצורה משמעותית.
אז איך תדעו אם מדובר ב”תחושה רעה” או בדיכאון? התחילו בשאלה האם אתם חווים במשך שבועיים לפחות מצב רוח דיכאוני או אובדן עניין והנאה מדברים שהסבו לכם הנאה בעבר. אם עניתם כן, חפשו גם אחד מתוך הסימפטומים הבאים:
- ברמה הגופנית – ירידה או עלייה משמעותית בתיאבון ובמשקל, עודף או חוסר בשינה, עייפות ואובדן אנרגיה, תחושת חוסר מנוחה, תפקוד איטי יותר שהסביבה שלכם מתייחסת אליו וירידה בחשק המיני.
- ברמה הרגשית – תחושות אשמה, חוסר ערך, ריקנות, עצבות, רגזנות ותסכול.
- ברמה המחשבתית – חוסר ריכוז, קושי בקבלת החלטות ומחשבות חוזרות על מוות, רצון למות או אפילו התאבדות.
בשורה התחתונה, אם זיהיתם אצלכם חלק מן הסימפטומים שברשימה כדאי לחשוד בקיומו של דיכאון ולפנות לעזרה מקצועית. במיוחד, אם הם משפיעים על התפקוד שלכם בחיים האישיים או המקצועיים.
מה הטיפול הכי מתאים עבורכם?
טיפול בחרדה ודיכאון הוא הכרחי וחיוני על מנת להשיב את החיים חזרה למסלולם ולהפחית את הסבל. כיום קיימות מספר גישות לטיפול, כאשר אפשרויות אלו עשויות להיות מלוות בטיפול תרופתי הניתן במסגרת ייעוץ פסיכיאטרי או ליווי של רופא משפחה.
כדי לבחור מטפל וגישת טיפול, שאלו את עצמכם מה יותר חשוב לכם?
- הקלה סימפטומטית – אם הדבר המרכזי שאתם מחפשים הוא שיפור מהיר ככל הניתן בתסמיני החרדה או הדיכאון, כדאי לכם לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). מדובר בטיפול הממוקד בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות שאינם יעילים ומשמרים את ההפרעה של חרדה או דיכאון.
- עיבוד חוויות קשות, פיתוח מודעות עצמית ובירור מעמיק של מקור הבעיה – אם הדבר המרכזי שאתם מחפשים הוא לעבד את התחושות הקשורות לדיכאון ולחרדה, לצד הבנה של המקור לדיכאון או לחרדה שלכם, כדאי לכם לפנות לטיפול פסיכודינמי או חוויתי. מדובר בטיפול המבקש לבחון לעומק את שורש הבעיה ולתת מקום לדבר על החוויה הרגשית על מנת להביא להקלה נפשית, יצירת מודעות ומשמעות.
- גם וגם – אם לא בא לכם לוותר על אף אחד מהשניים, כלומר אתם רוצים גם הקלה סימפטומטית מהירה וגם חקירה רגשית עמוקה, כדאי לכם לפנות לטיפול אינטגרטיבי בו המטפל עושה שימוש גם בכלים דינמיים וגם בכלים קוגניטיביים-התנהגותיים.
בטיפולנט הוא אתר המציע מגוון שירותים פסיכולוגים במקום אחד, כולל אינדקס אנשי מקצוע בתחום חרדה ודיכאון, מבחר מאמרים, לקסיקון ועוד. היכנסו לאתר למידע נוסף בתחום ולמציאת איש מקצוע.
