בשיתוף עו"ד אנג'לו גניש ניסים
“עשרות אלפי ישראלים נפגעים בכל שנה בעבודה ופונים לביטוח הלאומי”, אומר עו”ד אנג’לו גניש ניסים, בעל משרד עורכי דין ונוטריון העוסק מזה למעלה מ-25 שנה בייצוג נפגעי גוף, “על פי נתוני המוסד לביטוח הלאומי, כ-60,000 ישראלים מקבלים בכל שנה גמלת נכות וכ-60,000 נוספים זכאים לדמי פגיעה[1]“.
“ביטוח לאומי אמנם השתפר מעט בהתנהלות מול נפגעי העבודה, אך עדיין המהלך למיצוי הזכויות יכול להיות מורכב מאד. מבוטחים שפועלים עצמאית נוטים לעשות שגיאות ואלו נושאים שבהם כל טעות היא קריטית”.
טענות המוסד לביטוח הלאומי – מהכחשת התאונה ועד הכחשת הנזק
עובדים רבים נפגעים בעבודה וזכאים לדמי פגיעה או גמלת נכות. אולם בעוד שכולנו מפרישים מדי חודש סכומים גבוהים למוסד לביטוח לאומי, לעתים קרובות ניטשת מחלוקת לגבי הזכויות הללו.
בכל מקרה של פגיעה בעבודה, ואין זה משנה אם מדובר באירוע נקודתי או מחלה שהתפתחה כתוצאה מתנאי ההעסקה, רצוי לפנות לקבלת ייעוץ משפטי. ליווי צמוד של עורך דין עשוי להגדיל משמעותית את הסיכויים למצות את הזכויות עד תום.
עו”ד גניש, העוסק בתחום מדי יום, מסביר שהביטוח הלאומי יכול להתנגד לתשלום בכמה היבטים. החל מהכחשה מוחלטת של עצם התרחשות האירוע, דרך ניסיונות לנתק בין התאונה למקום העבודה (למשל כשהפגיעה לא התרחשה במשרד) וכלה בנושאים רפואיים הנוגעים למידת הנזק והשלכותיו.
הליווי המשפטי יכול להתחיל בהגשת התביעה לביטוח הלאומי ואף לפני כן. אם המל”ל מתנגד להכרה או מטיל דופי בשיעורי הנכות והיקפם, אפשר לנקוט בצעדים נוספים עד כדי הגשת תביעה לבית הדין לעבודה (על שתי ערכאותיו).
לא רק ביטוח לאומי – כשהמעסיק התרשל
“צריך לדעת שפגיעה בעבודה היא לא רק עילה לתביעה מול הביטוח הלאומי“, אומר עו”ד גניש, “יש הרבה מקרים שבהם התאונה הייתה בשל רשלנות המעסיק. למשל בעקבות אי-הקפדה על הוראות בטיחות”.
אם המעסיק התרשל בתפקידו אפשר להגיש כנגדו, במקביל להליכים מול הביטוח הלאומי, גם תביעה אזרחית לפי פקודת הנזיקין ועוולת הרשלנות. העובד יידרש להוכיח את רשלנות המעסיק ואת הקשר הסיבתי שבינה לבין הנזקים שנגרמו לו. זאת על בסיס ראיות, עדויות, חקירות בבית המשפט ועוד.
חשוב להדגיש שהעובד לא יהיה זכאי לפיצוי כפול. במידה שהתביעה כנגד המעסיק תתקבל, בית המשפט ינכה מהסכום הסופי את התגמולים ששולמו, ישולמו ו/או אמורים להיות משולמים על ידי המל”ל. אולם למרות שאין כפל פיצוי, כדאי לשקול תביעה כנגד מקום העבודה אם קיים חשש לרשלנות.
“אחת הסיבות לתביעה כנגד המעסיק הרשלן היא שיש ראשי נזק שהמוסד לביטוח הלאומי לא משלם בגינם”, אומר עורך דין לתאונות עבודה גניש, “למשל, פיצויים בגין כאב וסבל או אובדן הנאות החיים. אלו ראשי נזק שיכולים להגיע לסכומים לא מבוטלים ואם המעסיק התרשל בהחלט מומלץ לנקוט נגדו בהליכים משפטיים. בנוסף, הגשת תביעה כנגד המעסיק יכולה להרתיע מפני הישנות בעתיד ויש לה ערכים חברתיים של ממש. לא רק כנגד המעסיק הספציפי וגם ברמה של חינוך שוק”.
לסיכום, אתם זכאים למצות את זכויותיכם
מיצוי זכויות לאחר פגיעה עבודה הוא לא מותרות אלא כורח. הפגיעה יכולה להנחית מהלומה על הפרנסה ולהשפיע על הנפגע וכל המעגלים הסובבים אותו. במיוחד אם היא גרמה לנכות משמעותית ו/או פגעה ביכולת לשוב לעבוד במקצוע כתמול שלשום.
מכיוון שכל טעות בדרך ליעד היא קריטית, והיות שלפעמים אפילו מילה לרופא או הודעת ווטסאפ יכולות לשנות את סיכויי התיק מקצה לקצה, מומלץ שלא לפעול באופן עצמי ולקבל ייעוץ משפטי, הכוונה וייצוג.
בשיתוף עו"ד אנג'לו גניש ניסים
