"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תיקון עוול היסטורי, אך רק טיפה בים

שינוי ספר הפרופילים הצה"לי הוא חלק מהתפיסה המקודשת של שימור עקרון "צבא העם" • המשמעות היא שכולם זכאים להתגייס, אך גם כל מי שיכול - חייב להתגייס

,עודכן
חיילים בבקו"ם. למצולמים אין קשר לכתבה // צילום: יוסי זליגר

ההחלטה על גיוס חובה לנשאי HIV ופתיחת תפקידים קרביים לצעירים שהחלימו ממחלת הסרטן הן תיקון עוול היסטורי עבור צעירים שמתמודדים עם מחלות קשות. אבל בהסתכלות רחבה, במצב שבו 28 אחוזים מהגברים חייבי הגיוס אינם מתגייסים לצה"ל, זוהי רק טיפה בים.

שינוי ספר הפרופילים הצה"לי הוא חלק מהתפיסה המקודשת בצה"ל של שימור עקרון "צבא העם". צה"ל מנסה לשמור על מראית עין של גיוס אוניברסלי, למרות שבפועל רק כ־50 אחוזים מהחברה הישראלית מתגייסים לצבא (לרבות אלו שאינם חייבים בגיוס). מתוך חייבי הגיוס, מתגייסים לצה"ל רק 72 אחוזים מהגברים ו־58 אחוזים מהנשים.

הדעה הרווחת בצמרת הצבא היא ששינוי במודל "צבא העם" יהיה לא פחות מהרסני, בין היתר מכיוון שהמודל מאפשר לצבא לגייס מתוקף חוק אוכלוסיות שהוא רוצה. לצורך שימור עקרון הגיוס לכל, עושה צה"ל אחת לתקופה מאמצים להוריד את סף הגיוס ולגייס גם כאלה שבעבר היו פטורים משירות צבאי מסיבות שונות - רפואיות, חברתיות ואחרות.

אך מעבר למסר הערכי שמנסה צה"ל להעביר עם השינוי הנוכחי של ספר הפרופילים, אי אפשר להתעלם מהעובדה שגם בשנת 2018 שירות בצה"ל הוא עדיין סמל סטטוס בחברה הישראלית, ובמקומות רבים, לרבות מקומות עבודה, אנשים מתויגים גם בהתאם לתפקיד שאותו ביצעו בצבא.

השינוי מבטא גם את התקדמות הרפואה והתפיסות החברתיות בנוגע לנשאי ה־HIV בשנים האחרונות, שכיום ידוע כי אינם מידבקים אלא במגע מיני, ומנהלים אורח חיים רגיל לחלוטין, למעט נטילה קבועה של תרופות. עצם גיוסם לצבא בגיוס חובה עשוי אולי גם למתן את הסטיגמות החברתיות הקשות כלפיהם.

טוב עושה הצבא גם שהוא פותח אפשרויות שיבוץ קרבי עבור נערים ונערות שהחלימו ממחלת הסרטן, לעיתים שנים רבות טרם גיוסם. אותם צעירים בריאים שעברו בילדותם חוויה קשה, היו מגיעים ללשכות הגיוס ונאלצים להיזכר בתקופה הקשה כשגילו שהמחלה הארורה מנעה מהם דבר נוסף - להתגייס עם חבריהם ליחידות הקרביות בצה"ל.

בשורה התחתונה, משמעות המושג "צבא העם" היא שכולם זכאים להתגייס, אך גם כל מי שיכול - חייב להתגייס. צה"ל צריך להמשיך לאפשר גיוס לאוכלוסיות שעד כה לא יכלו להתגייס, אבל החברה הישראלית כולה צריכה להתמודד עם הנתון שלפיו 28 אחוזים מהגברים חייבי הגיוס אינם מתגייסים, 15 אחוזים מהם בשל פטור "תורתו אומנותו". בהקשר הזה הנטל עובר לרשות המחוקקת.

לצורך שימור עקרון הגיוס לכל, עושה צה"ל אחת לתקופה מאמצים להוריד את סף הגיוס ולגייס גם כאלה שבעבר קיבלו פטור מסיבות שונות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר