"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דרישה: צדק היסטורי לגיבור הגוש

רס"ן מוש זילברשמידט, נפל בזמן שפיקד על גוש עציון במלחמת השחרור • שני מכתבים חושפים כי היתה כוונה להעניק לו את עיטור הגבורה - מה שטרם קרה

,עודכן
מוש זילברשמידט ז"ל // צילום: בית שדה כפר עציון

חוקרים ובני משפחה מבקשים להעניק למוש זילברשמידט, מפקד גוש עציון במלחמת השחרור, את עיטור הגבורה.

רב סרן משה (מוש) זילברשמידט נפל בעת שפיקד על הנסיגה מהמנזר הרוסי ב־12 במאי 1948, יומיים בלבד לפני נפילת גוש עציון לידי הירדנים. רק כשנה וחצי מאוחר יותר, בנובמבר 1949, הוא הובא עם חבריו לקבורה בירושלים. שני מכתבים, שנכתבו לפני 70 שנה, חושפים כי היתה כוונה להעניק לו את העיטור, אולם זו נגנזה מסיבה לא ברורה. למרות עדויות על גבורתו, מעולם לא הוענק לו עיטור או צל"ש כלשהו.

לאחרונה איתר ההיסטוריון ד"ר יוסי שפנייר מכתב מיוחד ששלח ד"ר מיכאל סימון, מבכירי משרד החוץ, לרמטכ"ל יעקב דורי, כדי שיוענק אות גבורה לזילברשמידט. הוא תיאר את הפעולה שבה השתתף שנה קודם לכן עם הקצין הגיבור וביקש לבחון הענקת אות לאחר מותו של מוש. בעקבות אותו מכתב, שפורסם על ידי אנשי בית ספר שדה כפר עציון, פנו בני משפחתו של הקצין לרמטכ"ל אביב כוכבי ולשר הביטחון נפתלי בנט בבקשה לשקול את הנושא שנית.

ל"ישראל היום" הגיע מכתב נוסף, שאותו איתר ד"ר שפנייר, המחזק כפליים את הדרישה של בני המשפחה. מדובר במכתב תשובה ששלח סא"ל נחום שדמי, ראש מחלקת הסגל במטכ"ל דאז ומבכירי ארגון ההגנה, שציין אז כי אכן יש להעניק עיטור כזה או אחר לזילברשמידט על פועלו. "באשר למפקד משה זילברשמידט ז"ל - בדעת הוועדה להעניק לו אות הצטיינות מיוחד, אשר נקבע למפקדים מצטיינים. המלצה זו תוגש לרמטכ"ל", כתב.

אחד המכתבים מ-1949// צילום: בית שדה כפר עציון

"היה מפקד נערץ"

"הבקשה שלנו מקבלת משנה תוקף בעקבות המכתב שנחשף", אומר ל"ישראל היום" אחיינו של זילברשמידט, רענן תימור. "הוא היה מפקד נערץ, סייר והוגה דעות. מאחר שהסיפור שלו מיוחד כל כך חשבנו להעלות אותו מחדש, לא כדי להפוך את מוש לגיבור, אלא כדי להעניק לכל הסיפור ההרואי של גוש עציון פרסום מחדש. הוא יכול לסחוב על גבו את גיבורי תש"ח, את המלחמה על גוש עציון".

"ניסינו להבין איך הוא לא קיבל את המקום שראוי לו", סיפר עמיחי נועם, ראש המכון של בית ספר שדה. "ההחלטה נפלה ממניעים ביורוקרטיים בלבד, ולכן ברור שצריך להעניק לו את העיטור. יש כאן צדק היסטורי שצריך להיעשות. עברו 70 שנים, ואם לא נטפל בזה כעת, יעברו עוד 70 שנים". גם ירון רוזנטל, מנהל בית ספר שדה, מצטרף לדברים: "מוש היה המפקד האחרון של הגוש לפני נפילתו. יש לנו חובה מוסרית להאיר את דמותו של מוש, למען לא נשכח את אלה שבזכותם אנחנו כאן היום".

מדובר צה"ל נמסר כי "הבקשה התקבלה בלשכת הרמטכ"ל, והיא תיבחן ותיענה במישרין לפונה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר