"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אין אמת אחת: אל תפחדו לטעות

השתחררתם מהצבא ואתם מחפשים את הדרך הנכונה? • ובכן, כנראה שאין כזאת • לפעמים כדאי לעשות הכי טוב שאתם יכולים ולתת לחיים להוביל

,עודכן
תמונת המחשה // צילום: אייל מרגולין - ג'יני

פעם הכרתי מישהו שיודע הכל. כך לפחות הוא טען. כל נושא שיחה שעלה, גם אם השולי ביותר, זכה מצדו לתגובה נחרצת. גם תחום מורכב למדי שדיון של שעות לא מעלה בו קצת חוט נראה פשוט בעיניו וזכה לשיפוט מהיר וחד משמעי. במשך שנים ארוכות של היכרות מעולם לא שמעתי ממנו ספק. פעמים רבות תהיתי האם אכן באמת זו הצורה בה משתקפת המציאות בעיניו.

אחת המרצות האהובות עלי באוניברסיטה הקפידה לדבר רבות על צניעות מדעית במחקר. גם אם הצלחתם להוכיח משהו פורץ דרך בכתיבה המדעית אין נחרצות ואין התנשאות. בסוף כל מאמר על החוקר לכתוב את מגבלות המחקר שלו בעצמו, ולציין לעומק מקומות שבהם ייתכן שעבודתו אינה מדוייקת דיה, תוך כדי אזכור מאמרים בעלי ממצאים שסותרים את שלו. המדע עוסק בחקר האמת מתוך הנחה שאין אמת אחת. כמה זה יפה.

לטורים קודמים של תמר:

-כך הטירונות תסייע לכם כל החיים

-תתחילו מהסוף: מה למדתי מכנס המשתחררים?

-מפקדים, מעסיקים וחברים - למה לכעוס?!

גם אני הייתי, רוב שנות הילדות, נחרצת. חילקתי במיומנות את רוב תחומי החיים לשחור ולבן וקטלגתי כך סיטואציות רבות בחיי. על פניו, זו תכונה בעלת בסיס אבולוציוני שאין להתנער ממנה. היא הופכת את השיפוטים שלנו ליעילים יותר וחוסכת זמן יקר. החלוקה הדיכוטומית גם מספקת אשליה נעימה של ביטחון ושליטה שמאפשרת להבין לליבו של הבחור ההוא שיודע הכל. רק שמי שהשתמש בה לאורך כל שנות חייו ודאי יצטער לגלות כי בין השחור ללבן מפרידים קילומטרים ארוכים של אפור.

בשנים חשובות אלה, לאחר השחרור מהצבא, בהן אנו נדרשים לקבל החלטות רבות ומנסים להחליט מה מקומנו בעולם, אני חושבת שכדאי לזכור את הרעיונות האלה. פעמים רבות, צעירים חוששים לקבל החלטות כדי לא לגלות פתאום שטעו. מצב זה גורם להם להישאר במקום במשך תקופה ארוכה מבלי לבצע שום החלטה. בפועל, נדיר להיות בטוח במאת האחוזים בכל בחירה. ובחברה שגורמת לנו להרגיש שכולם מסביב בטוחים לגמרי במה שהם יעשו ועושים, יש כוח גם בשינוי דעה שהיינו בטוחים בה לאורך שנים. חשוב אף פעם לא לוותר על השאיפה להבין ולדעת עוד, אבל גם לדעת להודות בפשטות, לפעמים אנחנו פשוט לא יודעים מהי הדרך הנכונה.

מספרים כי סוקרטס, מגדולי הפילוסופים היוונים, העביר את חייו בהטלת ספק. הוא עודד ביקורתיות מחשבתית בקרב סביבתו ותלמידיו עד כדי כך שהוחלט להוציאו להורג. סוקרטס אמר שהחוכמה האמיתית והיחידה היא לדעת שאתה לא יודע כלום. אני מסכימה. ככל שאנו יודעים יותר אנו בעצם יודעים פחות. לכל החלטה שלנו קיימות אינספור אפשרויות חלופיות. כשהמציאות מורכבת כל כך, הכרזה כי מי מאיתנו יודע מה הדבר הנכון המוחלט היא לא מעבר לבורות. אבל אנחנו כן יכולים להשתדל ולעשות את הכי טוב שאנחנו יכולים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר